¹ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

² דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה׃

³ אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת׃

⁴ והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה׃

⁵ ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד׃

⁶ וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש׃

⁷ ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃

⁸ ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃

⁹ ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃

¹⁰ כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה׃

¹¹ ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו׃

¹² והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף׃

¹³ ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו׃

¹⁴ ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד׃

¹⁵ וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה׃

¹⁶ והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד׃

¹⁷ וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת׃

¹⁸ ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃

¹⁹ ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה׃

²⁰ ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם׃

²¹ והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא׃

²² אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם׃

²³ או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים׃

²⁴ וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא׃

²⁵ ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה׃

²⁶ ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו׃

²⁷ ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם׃

²⁸ או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא׃

²⁹ וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה׃

³⁰ ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃

³¹ ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו׃

³² ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה׃

³³ וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה׃

³⁴ ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃

³⁵ ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו׃

¹ For the law, having a shadow of the good to come, not the very image of the things, can never with the same sacrifices year by year, which they offer continually, make perfect those who draw near.

² Or else wouldn't they have ceased to be offered, because the worshippers, having been once cleansed, would have had no more consciousness of sins?

³ But in those sacrifices there is a yearly reminder of sins.

⁴ For it is impossible that the blood of bulls and goats should take away sins.

⁵ Therefore when he comes into the world, he says, "Sacrifice and offering you didn't desire, but you prepared a body for me;

⁶ You had no pleasure in whole burnt offerings and sacrifices for sin.

⁷ Then I said, 'Behold, I have come (in the scroll of the book it is written of me) to do your will, O God.'"

⁸ Previously saying, "Sacrifices and offerings and whole burnt offerings and sacrifices for sin you didn't desire, neither had pleasure in them" (those which are offered according to the law),

⁹ then he has said, "Behold, I have come to do your will." He takes away the first, that he may establish the second,

¹⁰ by which will we have been sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once for all.

¹¹ Every priest indeed stands day by day serving and often offering the same sacrifices, which can never take away sins,

¹² but he, when he had offered one sacrifice for sins forever, sat down on the right hand of God;

¹³ from that time waiting until his enemies are made the footstool of his feet.

¹⁴ For by one offering he has perfected forever those who are being sanctified.

¹⁵ The Holy Spirit also testifies to us, for after saying,

¹⁶ "This is the covenant that I will make with them: 'After those days,' says the Lord, 'I will put my laws on their heart, I will also write them on their mind;'" then he says,

¹⁷ "I will remember their sins and their iniquities no more."

¹⁸ Now where remission of these is, there is no more offering for sin.

¹⁹ Having therefore, brothers, boldness to enter into the holy place by the blood of Jesus,

²⁰ by the way which he dedicated for us, a new and living way, through the veil, that is to say, his flesh;

²¹ and having a great priest over the house of God,

²² let's draw near with a true heart in fullness of faith, having our hearts sprinkled from an evil conscience, and having our body washed with pure water,

²³ let us hold fast the confession of our hope without wavering; for he who promised is faithful.

²⁴ Let us consider how to provoke one another to love and good works,

²⁵ not forsaking our own assembling together, as the custom of some is, but exhorting one another; and so much the more, as you see the Day approaching.

²⁶ For if we sin willfully after we have received the knowledge of the truth, there remains no more a sacrifice for sins,

²⁷ but a certain fearful expectation of judgment, and a fierceness of fire which will devour the adversaries.

²⁸ A man who disregards Moses' law dies without compassion on the word of two or three witnesses.

²⁹ How much worse punishment, do you think, will he be judged worthy of, who has trodden under foot the Son of God, and has counted the blood of the covenant with which he was sanctified an unholy thing, and has insulted the Spirit of grace?

³⁰ For we know him who said, "Vengeance belongs to me," says the Lord, "I will repay." Again, "The Lord will judge his people."

³¹ It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.

³² But remember the former days, in which, after you were enlightened, you endured a great struggle with sufferings;

³³ partly, being exposed to both reproaches and oppressions; and partly, becoming partakers with those who were treated so.

³⁴ For you both had compassion on me in my chains, and joyfully accepted the plundering of your possessions, knowing that you have for yourselves a better possession and an enduring one in the heavens.

³⁵ Therefore don't throw away your boldness, which has a great reward.

³⁶ For you need endurance so that, having done the will of God, you may receive the promise.

³⁷ "In a very little while, he who comes will come, and will not wait.

³⁸ But the righteous will live by faith. If he shrinks back, my soul has no pleasure in him."

³⁹ But we are not of those who shrink back to destruction, but of those who have faith to the saving of the soul.