¹⁸ צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך׃

¹ שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃

² ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃

³ יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃

⁴ ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃

⁵ אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃

⁶ על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃

⁷ אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃

⁸ סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו׃

⁹ העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃

¹⁰ עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃

¹¹ כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃

¹² כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃

¹³ והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃

¹⁴ לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃

¹⁵ הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר׃

¹⁶ אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃

¹⁷ ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃

¹⁸ וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה׃

¹⁹ והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃

²⁰ הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃

²¹ שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃

²² האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃

²³ ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃

²⁴ ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃

²⁵ עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃

²⁶ כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃

²⁷ ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו׃

²⁸ שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃

²⁹ העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃

³⁰ שמה ושערורה נהיתה בארץ׃

³¹ הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה׃

¹ אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃

² ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃

³ ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃

⁴ מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃

⁵ ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃

⁶ ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃

⁷ כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃

⁸ הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃

⁹ באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃

¹⁰ כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃

¹¹ הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃

¹² והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃

¹³ לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃

¹⁴ לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃

¹⁵ וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃

¹⁶ ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃

¹⁷ ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃

¹⁸ הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃

¹⁹ האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃

²⁰ הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃

²¹ הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃

²² הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃

²³ מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃

²⁴ לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃

²⁵ על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

²⁶ ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃

²⁷ אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃

²⁸ אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃

²⁹ שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃

³⁰ וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃