¹ כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את שבות יהודה וירושלם׃

² וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו׃

³ ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃

⁴ וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃

⁵ אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃

⁶ ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃

⁷ הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃

⁸ ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר׃

⁹ קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה׃

¹⁰ כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃

¹¹ עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃

¹² יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב׃

¹³ שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃

¹⁴ המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃

¹⁵ שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃

¹⁶ ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃

¹⁷ וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד׃

¹⁸ והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים׃

¹⁹ מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם׃

²⁰ ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃

²¹ ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון׃

² And he said, Amos, what seest thou? And I said, A basket of summer fruit. Then said the LORD unto me, The end is come upon my people of Israel; I will not again pass by them any more.

³ And the songs of the temple shall be howlings in that day, saith the Lord GOD: there shall be many dead bodies in every place; they shall cast them forth with silence.

⁴ Hear this, O ye that swallow up the needy, even to make the poor of the land to fail,

⁵ Saying, When will the new moon be gone, that we may sell corn? and the sabbath, that we may set forth wheat, making the ephah small, and the shekel great, and falsifying the balances by deceit?

⁶ That we may buy the poor for silver, and the needy for a pair of shoes; yea, and sell the refuse of the wheat?

⁷ The LORD hath sworn by the excellency of Jacob, Surely I will never forget any of their works.

⁸ Shall not the land tremble for this, and every one mourn that dwelleth therein? and it shall rise up wholly as a flood; and it shall be cast out and drowned, as by the flood of Egypt.

⁹ And it shall come to pass in that day, saith the Lord GOD, that I will cause the sun to go down at noon, and I will darken the earth in the clear day:

¹⁰ And I will turn your feasts into mourning, and all your songs into lamentation; and I will bring up sackcloth upon all loins, and baldness upon every head; and I will make it as the mourning of an only son, and the end thereof as a bitter day.

¹¹ Behold, the days come, saith the Lord GOD, that I will send a famine in the land, not a famine of bread, nor a thirst for water, but of hearing the words of the Lord:

¹² And they shall wander from sea to sea, and from the north even to the east, they shall run to and fro to seek the word of the LORD, and shall not find it.

¹³ In that day shall the fair virgins and young men faint for thirst.

¹⁴ They that swear by the sin of Samaria, and say, Thy god, O Dan, liveth; and, The manner of Beer-sheba liveth; even they shall fall, and never rise up again.