¹ לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב׃

² לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה׃

³ הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃

⁴ מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃

⁵ הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃

⁶ ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה׃

⁷ לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃

⁸ נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃

⁹ אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים׃

¹⁰ כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃

¹¹ עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃

¹² כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃

¹³ כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם׃

¹⁴ שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃

¹⁵ כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃

¹⁶ תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃

¹⁷ והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃

¹⁸ כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃

¹⁹ הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃

²⁰ לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃

²¹ מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃

²² הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

²³ לדמשק בושה חמת וארפד כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃

²⁴ רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃

²⁵ איך לא עזבה עיר תהלה קרית משושי׃

²⁶ לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃

²⁷ והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד׃

²⁸ לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור מלך בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם׃

²⁹ אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃

³⁰ נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם מחשבה׃

³¹ קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו׃

³² והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה׃

³³ והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃

³⁴ אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר׃

³⁵ כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם׃

³⁶ והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם׃

³⁷ והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃

³⁸ ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה׃

³⁹ והיה באחרית הימים אשוב את שבית עילם נאם יהוה׃

¹ The man knew Eve his wife. She conceived, and gave birth to Cain, and said, "I have gotten a man with Yahweh's help."

² Again she gave birth, to Cain's brother Abel. Abel was a keeper of sheep, but Cain was a tiller of the ground.

³ As time passed, it happened that Cain brought an offering to Yahweh from the fruit of the ground.

⁴ Abel also brought some of the firstborn of his flock and of its fat. Yahweh respected Abel and his offering,

⁵ but he didn't respect Cain and his offering. Cain was very angry, and the expression on his face fell.

⁶ Yahweh said to Cain, "Why are you angry? Why has the expression of your face fallen?

⁷ If you do well, will it not be lifted up? If you don't do well, sin crouches at the door. Its desire is for you, but you are to rule over it."

⁸ Cain said to Abel, his brother, "Let's go into the field." It happened when they were in the field, that Cain rose up against Abel, his brother, and killed him.

⁹ Yahweh said to Cain, "Where is Abel, your brother?" He said, "I don't know. Am I my brother's keeper?"

¹⁰ Yahweh said, "What have you done? The voice of your brother's blood cries to me from the ground.

¹¹ Now you are cursed because of the ground, which has opened its mouth to receive your brother's blood from your hand.

¹² From now on, when you till the ground, it won't yield its strength to you. You shall be a fugitive and a wanderer in the earth."

¹³ Cain said to Yahweh, "My punishment is greater than I can bear.

¹⁴ Behold, you have driven me out this day from the surface of the ground. I will be hidden from your face, and I will be a fugitive and a wanderer in the earth. It will happen that whoever finds me will kill me."

¹⁵ Yahweh said to him, "Therefore whoever slays Cain, vengeance will be taken on him sevenfold." Yahweh appointed a sign for Cain, lest any finding him should strike him.

¹⁶ Cain went out from Yahweh's presence, and lived in the land of Nod, east of Eden.

¹⁷ Cain knew his wife. She conceived, and gave birth to Enoch. He built a city, and called the name of the city, after the name of his son, Enoch.

¹⁸ To Enoch was born Irad. Irad became the father of Mehujael. Mehujael became the father of Methushael. Methushael became the father of Lamech.

¹⁹ Lamech took two wives: the name of the one was Adah, and the name of the other Zillah.

²⁰ Adah gave birth to Jabal, who was the father of those who dwell in tents and have livestock.

²¹ His brother's name was Jubal, who was the father of all who handle the harp and pipe.

²² Zillah also gave birth to Tubal Cain, the forger of every cutting instrument of brass and iron. Tubal Cain's sister was Naamah.

²³ Lamech said to his wives, "Adah and Zillah, hear my voice. You wives of Lamech, listen to my speech, for I have slain a man for wounding me, a young man for bruising me.

²⁴ If Cain will be avenged seven times, truly Lamech seventy-seven times."

²⁵ Adam knew his wife again. She gave birth to a son, and named him Seth, "for God has appointed me another child instead of Abel, for Cain killed him."

²⁶ There was also born a son to Seth, and he named him Enosh. Then men began to call on Yahweh's name.