¹ שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃

² אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃

³ על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃

⁴ אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃

⁵ וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃

⁶ נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃

⁷ כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃

⁸ חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃

⁹ והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃

¹⁰ ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃

¹¹ זנות ויין ותירוש יקח לב׃

¹² עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃

¹³ על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃

¹⁴ לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃

¹⁵ אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃

¹⁶ כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃

¹⁷ חבור עצבים אפרים הנח לו׃

¹⁸ סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃

¹⁹ צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃

¹ והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃

² והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃

³ ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃

⁴ וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃

⁵ כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד׃

⁶ ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי׃

⁷ ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם׃

⁸ ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם׃

⁹ עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃

¹⁰ חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃

¹¹ ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃

¹² והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃

¹³ קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ׃

⁸ And there followed another angel, saying, Babylon is fallen, is fallen, that great city, because she made all nations drink of the wine of the wrath of her fornication.