New Christian Bible Study

The Bible

 

Shoftim 6

Study

   

1 ויעשו בני־ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד־מדין שבע שנים׃

2 ותעז יד־מדין על־ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את־המנהרות אשר בהרים ואת־המערות ואת־המצדות׃

3 והיה אם־זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני־קדם ועלו עליו׃

4 ויחנו עליהם וישחיתו את־יבול הארץ עד־בואך עזה ולא־ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃

5 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם [כ= יבאו] [ק= ובאו] כדי־ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃

6 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני־ישראל אל־יהוה׃ ף

7 ויהי כי־זעקו בני־ישראל אל־יהוה על אדות מדין׃

8 וישלח יהוה איש נביא אל־בני ישראל ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים׃

9 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל־לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את־ארצם׃

10 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את־אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי׃ ף

11 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין׃

12 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃

13 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל־זאת ואיה כל־נפלאתיו אשר ספרו־לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף־מדין׃

14 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את־ישראל מכף מדין הלא שלחתיך׃

15 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את־ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי׃

16 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את־מדין כאיש אחד׃

17 ויאמר אליו אם־נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי׃

18 אל־נא תמש מזה עד־באי אליך והצאתי את־מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך׃

19 וגדעון בא ויעש גדי־עזים ואיפת־קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל־תחת האלה ויגש׃ ס

20 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את־הבשר ואת־המצות והנח אל־הסלע הלז ואת־המרק שפוך ויעש כן׃

21 וישלח מלאך יהוה את־קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן־הצור ותאכל את־הבשר ואת־המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃

22 וירא גדעון כי־מלאך יהוה הוא ס ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי־על־כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל־פנים׃

23 ויאמר לו יהוה שלום לך אל־תירא לא תמות׃

24 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא־לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי׃ ף

25 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את־פר־השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את־מזבח הבעל אשר לאביך ואת־האשרה אשר־עליו תכרת׃

26 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את־הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת׃

27 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את־בית אביו ואת־אנשי העיר מעשות יוםם ויעש לילה׃

28 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר־עליו כרתה ואת הפר השני העלה על־המזבח הבנוי׃

29 ויאמרו איש אל־רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן־יואש עשה הדבר הזה׃

30 ויאמרו אנשי העיר אל־יואש הוצא את־בנך וימת כי נתץ את־מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר־עליו׃

31 ויאמר יואש לכל אשר־עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם־אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד־הבקר אם־אלהים הוא ירב לו כי נתץ את־מזבחו׃

32 ויקרא־לו ביום־ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את־מזבחו׃ ף

33 וכל־מדין ועמלק ובני־קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל׃

34 ורוח יהוה לבשה את־גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו׃

35 ומלאכים שלח בכל־מנשה ויזעק גם־הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם׃

36 ויאמר גדעון אל־האלהים אם־ישך מושיע בידי את־ישראל כאשר דברת׃

37 הנה אנכי מציג את־גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ חרב וידעתי כי־תושיע בידי את־ישראל כאשר דברת׃

38 ויהי־כן וישכם ממחרת ויזר את־הגזה וימץ טל מן־הגזה מלוא הספל מים׃

39 ויאמר גדעון אל־האלהים אל־יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא־רק־הפעם בגזה יהי־נא חרב אל־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ יהיה־טל׃

40 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי־חרב אל־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ היה טל׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #627

Study this Passage

  
/ 10837  
  

627. For all flesh had corrupted its way upon the earth. That this signifies that man’s corporeal nature had destroyed all the understanding of truth, is evident from the signification of “flesh” (concerning which at verse 3), which in general means every man, and in particular the corporeal man, or all that is of the body; and from the signification of a “way” as being the understanding of truth, that is, truth itself. That a “way” is predicated of the understanding of truth, that is, of truth, is evident from passages which have been adduced in different places before, and also from the following.

In Moses:

Jehovah said, Arise, get thee down quickly from hence; for thy people have corrupted themselves; they have suddenly turned back out of the way which I commanded them; they have made them a molten image (Deuteronomy 9:12, 16), meaning that they had turned away from the commandments, which are truths.

[2] In Jeremiah:

Whose eyes are open upon all the ways of the sons of man, to give every man according to his ways, and according to the fruit of his works (Jeremiah 32:19).The “ways” here are a life according to the commandments; the “fruit of his works” is a life from charity. Thus a “way” is predicated of truths, which are those of the precepts and commandments. And the meaning of “son of man” [homo] and of “man” [vir] is as has been shown above. So in Jeremiah 7:3, and 17:10.

In Hosea:

I will visit upon him his ways, and render to him his works (Hosea 4:9).

In Zechariah:

Return ye from your evil ways, and from your evil works. Like as Jehovah Zebaoth thought to do unto us according to our ways, and according to our works (Zechariah 1:4, 6).

Here the sense is similar, but the opposite of the former, because they are evil “ways” and evil “works.”

In Jeremiah:

I will give them one heart, and one way (Jeremiah 32:39).

“Heart” denotes goods, and “way” truths.

In David:

Make me to understand the way of Thy commandments; remove from me the way of falsehood; and grant me Thy law graciously. I have chosen the way of truth. I will run the way of Thy commandments (Psalms 119:27, 29-30, 32).

Here the “way of the commandments” is called the “way of truth”—opposite to which is the “way of falsehood.”

[3] Again:

Make known to me Thy ways, O Jehovah, teach me Thy paths. Lead my way in Thy truth, and teach me (Psalms 25:4-5).

Here likewise a “way” manifestly denotes truth.

In Isaiah:

With whom did Jehovah take counsel, and who instructed Him, and taught Him the path of judgment, and taught Him knowledge [scientia], and made Him to know the way of understanding (Isaiah 40:14),

manifestly for the understanding of truth.

In Jeremiah:

Thus hath said Jehovah, Stand ye upon the ways and see, and ask for the old paths, where is the good way, and go therein (Jeremiah 6:16).

Here likewise “way” is put for the understanding of truth.

In Isaiah:

I will lead the blind in a way that they knew not, in paths that they have not known I will lead them (Isaiah 42:16).

The terms “way” “path” [semita], “path” [trames], “street” [platea], and “street” [vicus] are predicated of truth, because they lead to truth; as also in Jeremiah: They have caused them to stumble in their ways, in the ancient paths, to walk in by-paths, in a way not cast up (Jeremiah 18:15).

So in the book of Judges:

In the days of Jael the paths ceased, and they that walked in paths went through crooked paths. The streets ceased in Israel (Judges 5:6).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

The Bible

 

Zechariah 1:6

Study

       

6 But my words and my decrees, which I commanded my servants the prophets, didn't they overtake your fathers? "Then they repented and said, 'Just as Yahweh of Armies determined to do to us, according to our ways, and according to our practices, so he has dealt with us.'"

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org