¹ כה אמר יהוה הנני מעיר על־בבל ואל־ישבי לב קמי רוח משחית׃

² ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את־ארצה כי־היו עליה מסביב ביום רעה׃

³ אל־ידרך [כ= ידרך] [ק= זז] הדרך קשתו ואל־יתעל בסרינו ואל־תחמלו אל־בחריה החרימו כל־צבאה׃

⁴ ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃

⁵ כי לא־אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃

⁶ נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל־תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃

⁷ כוס־זהב בבל ביד־יהוה משכרת כל־הארץ מיינה שתו גוים על־כן יתהללו גוים׃

⁸ פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃

⁹ [כ= רפאנו] [ק= רפינו] את־בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי־נגע אל־השמים משפטה ונשא עד־שחקים׃

¹⁰ הוציא יהוה את־צדקתינו באו ונספרה בציון את־מעשה יהוה אלהינו׃

¹¹ הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את־רוח מלכי מדי כי־על־בבל מזמתו להשחיתה כי־נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃

¹² אל־חומת בבל שאו־נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם־זםם יהוה גם־עשה את אשר־דבר אל־ישבי בבל׃

¹³ [כ= שכנתי] [ק= שכנת] על־מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃

¹⁴ נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם־מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ ס

¹⁵ עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

¹⁶ לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה־ארץ ברקים למטר עשה ויצא רוח מאצרתיו׃

¹⁷ נבער כל־אדם מדעת הביש כל־צרף מפסל כי שקר נסכו ולא־רוח בם׃

¹⁸ הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

¹⁹ לא־כאלה חלק יעקוב כי־יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ ס

²⁰ מפץ־אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃

²¹ ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃

²² ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃

²³ ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃

²⁴ ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל־רעתם אשר־עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ ס

²⁵ הנני אליך הר המשחית נאם־יהוה המשחית את־כל־הארץ ונטיתי את־ידי עליך וגלגלתיך מן־הסלעים ונתתיך להר שרפה׃

²⁶ ולא־יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי־שממות עולם תהיה נאם־יהוה׃

²⁷ שאו־נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו־סוס כילק סמר׃

²⁸ קדשו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשלתו׃

²⁹ ותרעש הארץ ותחל כי קמה על־בבל מחשבות יהוה לשום את־ארץ בבל לשמה מאין יושב׃

³⁰ חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃

³¹ רץ לקראת־רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי־נלכדה עירו מקצה׃

³² והמעברות נתפשו ואת־האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ ס

³³ כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת־בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת־הקציר לה׃

³⁴ [כ= אכלנו] [ק= אכלני] [כ= הממנו] [ק= הממני] נבוכדראצר מלך בבל [כ= הציגנו] [ק= הציגני] כלי ריק [כ= בלענו] [ק= בלעני] כתנין מלא כרשו מעדני [כ= הדיחנו] [ק= הדיחני]׃

³⁵ חמסי ושארי על־בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל־ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ ס

³⁶ לכן כה אמר יהוה הנני־רב את־ריבך ונקמתי את־נקמתך והחרבתי את־ימה והבשתי את־מקורה׃

³⁷ והיתה בבל לגלים מעון־תנים שמה ושרקה מאין יושב׃

³⁸ יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃

³⁹ בחםם אשית את־משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃

⁴⁰ אורידם ככרים לטבוח כאילים עם־עתודים׃

⁴¹ איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל־הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

⁴² עלה על־בבל הים בהמון גליו נכסתה׃

⁴³ היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישב בהן כל־איש ולא־יעבר בהן בן־אדם׃

⁴⁴ ופקדתי על־בל בבבל והצאתי את־בלעו מפיו ולא־ינהרו אליו עוד גוים גם־חומת בבל נפלה׃

⁴⁵ צאו מתוכה עמי ומלטו איש את־נפשו מחרון אף־יהוה׃

⁴⁶ ופן־ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על־משל׃

⁴⁷ לכן הנה ימים באים ופקדתי על־פסילי בבל וכל־ארצה תבוש וכל־חלליה יפלו בתוכה׃

⁴⁸ ורננו על־בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא־לה השודדים נאם־יהוה׃

⁴⁹ גם־בבל לנפל חללי ישראל גם־לבבל נפלו חללי כל־הארץ׃

⁵⁰ פלטים מחרב הלכו אל־תעמדו זכרו מרחוק את־יהוה וירושלם תעלה על־לבבכם׃

⁵¹ בשנו כי־שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על־מקדשי בית יהוה׃ ס

⁵² לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־פסיליה ובכל־ארצה יאנק חלל׃

⁵³ כי־תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם־יהוה׃ ס

⁵⁴ קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃

⁵⁵ כי־שדד יהוה את־בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃

⁵⁶ כי בא עליה על־בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃

⁵⁷ והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃ ס

⁵⁸ כה־אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי־ריק ולאמים בדי־אש ויעפו׃ ס

⁵⁹ הדבר אשר־צוה ירמיהו הנביא את־שריה בן־נריה בן־מחסיה בלכתו את־צדקיהו מלך־יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃

⁶⁰ ויכתב ירמיהו את כל־הרעה אשר־תבוא אל־בבל אל־ספר אחד את כל־הדברים האלה הכתבים אל־בבל׃

⁶¹ ויאמר ירמיהו אל־שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל־הדברים האלה׃

⁶² ואמרת יהוה אתה דברת אל־המקום הזה להכריתו לבלתי היות־בו יושב למאדם ועד־בהמה כי־שממות עולם תהיה׃

⁶³ והיה ככלתך לקרא את־הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל־תוך פרת׃

⁶⁴ ואמרת ככה תשקע בבל ולא־תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד־הנה דברי ירמיהו׃ ס

¹ Moreover the word of Yahweh came to Jeremiah the second time, while he was yet shut up in the court of the guard, saying,

² Thus says Yahweh who does it, Yahweh who forms it to establish it; Yahweh is his name:

³ Call to me, and I will answer you, and will show you great things, and difficult, which you don't know.

⁴ For thus says Yahweh, the God of Israel, concerning the houses of this city, and concerning the houses of the kings of Judah, which are broken down [to make a defense] against the mounds and against the sword;

⁵ while [men] come to fight with the Chaldeans, and to fill them with the dead bodies of men, whom I have killed in my anger and in my wrath, and for all whose wickedness I have hidden my face from this city:

⁶ Behold, I will bring it health and cure, and I will cure them; and I will reveal to them abundance of peace and truth.

⁷ I will cause the captivity of Judah and the captivity of Israel to return, and will build them, as at the first.

⁸ I will cleanse them from all their iniquity, by which they have sinned against me; and I will pardon all their iniquities, by which they have sinned against me, and by which they have transgressed against me.

⁹ [This city] shall be to me for a name of joy, for a praise and for a glory, before all the nations of the earth, which shall hear all the good that I do to them, and shall fear and tremble for all the good and for all the peace that I procure to it.

¹⁰ Thus says Yahweh: Yet again there shall be heard in this place, about which you say, It is waste, without man and without animal, even in the cities of Judah, and in the streets of Jerusalem, that are desolate, without man and without inhabitant and without animal,

¹¹ the voice of joy and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride, the voice of those who say, Give thanks to Yahweh of Armies, for Yahweh is good, for his loving kindness endures forever; [and of them] who bring [sacrifices of] thanksgiving into the house of Yahweh. For I will cause the captivity of the land to return as at the first, says Yahweh.

¹² Thus says Yahweh of Armies: Yet again shall there be in this place, which is waste, without man and without animal, and in all its cities, a habitation of shepherds causing their flocks to lie down.

¹³ In the cities of the hill country, in the cities of the lowland, and in the cities of the South, and in the land of Benjamin, and in the places about Jerusalem, and in the cities of Judah, shall the flocks again pass under the hands of him who numbers them, says Yahweh.

¹⁴ Behold, the days come, says Yahweh, that I will perform that good word which I have spoken concerning the house of Israel and concerning the house of Judah.

¹⁵ In those days, and at that time, will I cause a Branch of righteousness to grow up to David; and he shall execute justice and righteousness in the land.

¹⁶ In those days shall Judah be saved, and Jerusalem shall dwell safely; and this is [the name] by which she shall be called: Yahweh our righteousness.

¹⁷ For thus says Yahweh: David shall never want a man to sit on the throne of the house of Israel;

¹⁸ neither shall the priests the Levites want a man before me to offer burnt offerings, and to burn meal offerings, and to do sacrifice continually.

¹⁹ The word of Yahweh came to Jeremiah, saying,

²⁰ Thus says Yahweh: If you can break my covenant of the day, and my covenant of the night, so that there shall not be day and night in their season;

²¹ then may also my covenant be broken with David my servant, that he shall not have a son to reign on his throne; and with the Levites the priests, my ministers.

²² As the army of the sky can't be numbered, neither the sand of the sea measured; so will I multiply the seed of David my servant, and the Levites who minister to me.

²³ The word of Yahweh came to Jeremiah, saying,

²⁴ Don't consider what this people has spoken, saying, The two families which Yahweh did choose, he has cast them off? thus do they despise my people, that they should be no more a nation before them.

²⁵ Thus says Yahweh: If my covenant of day and night fails, if I have not appointed the ordinances of heaven and earth;

²⁶ then will I also cast away the seed of Jacob, and of David my servant, so that I will not take of his seed to be rulers over the seed of Abraham, Isaac, and Jacob: for I will cause their captivity to return, and will have mercy on them.