New Christian Bible Study

The Bible

 

Yeremiyah 51

Study

   

1 כה אמר יהוה הנני מעיר על־בבל ואל־ישבי לב קמי רוח משחית׃

2 ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את־ארצה כי־היו עליה מסביב ביום רעה׃

3 אל־ידרך [כ= ידרך] [ק= זז] הדרך קשתו ואל־יתעל בסרינו ואל־תחמלו אל־בחריה החרימו כל־צבאה׃

4 ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃

5 כי לא־אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃

6 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל־תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃

7 כוס־זהב בבל ביד־יהוה משכרת כל־הארץ מיינה שתו גוים על־כן יתהללו גוים׃

8 פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃

9 [כ= רפאנו] [ק= רפינו] את־בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי־נגע אל־השמים משפטה ונשא עד־שחקים׃

10 הוציא יהוה את־צדקתינו באו ונספרה בציון את־מעשה יהוה אלהינו׃

11 הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את־רוח מלכי מדי כי־על־בבל מזמתו להשחיתה כי־נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃

12 אל־חומת בבל שאו־נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם־זםם יהוה גם־עשה את אשר־דבר אל־ישבי בבל׃

13 [כ= שכנתי] [ק= שכנת] על־מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃

14 נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם־מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ ס

15 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

16 לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה־ארץ ברקים למטר עשה ויצא רוח מאצרתיו׃

17 נבער כל־אדם מדעת הביש כל־צרף מפסל כי שקר נסכו ולא־רוח בם׃

18 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

19 לא־כאלה חלק יעקוב כי־יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ ס

20 מפץ־אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃

21 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃

22 ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃

23 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃

24 ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל־רעתם אשר־עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ ס

25 הנני אליך הר המשחית נאם־יהוה המשחית את־כל־הארץ ונטיתי את־ידי עליך וגלגלתיך מן־הסלעים ונתתיך להר שרפה׃

26 ולא־יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי־שממות עולם תהיה נאם־יהוה׃

27 שאו־נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו־סוס כילק סמר׃

28 קדשו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשלתו׃

29 ותרעש הארץ ותחל כי קמה על־בבל מחשבות יהוה לשום את־ארץ בבל לשמה מאין יושב׃

30 חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃

31 רץ לקראת־רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי־נלכדה עירו מקצה׃

32 והמעברות נתפשו ואת־האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ ס

33 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת־בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת־הקציר לה׃

34 [כ= אכלנו] [ק= אכלני] [כ= הממנו] [ק= הממני] נבוכדראצר מלך בבל [כ= הציגנו] [ק= הציגני] כלי ריק [כ= בלענו] [ק= בלעני] כתנין מלא כרשו מעדני [כ= הדיחנו] [ק= הדיחני]׃

35 חמסי ושארי על־בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל־ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ ס

36 לכן כה אמר יהוה הנני־רב את־ריבך ונקמתי את־נקמתך והחרבתי את־ימה והבשתי את־מקורה׃

37 והיתה בבל לגלים מעון־תנים שמה ושרקה מאין יושב׃

38 יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃

39 בחםם אשית את־משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃

40 אורידם ככרים לטבוח כאילים עם־עתודים׃

41 איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל־הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

42 עלה על־בבל הים בהמון גליו נכסתה׃

43 היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישב בהן כל־איש ולא־יעבר בהן בן־אדם׃

44 ופקדתי על־בל בבבל והצאתי את־בלעו מפיו ולא־ינהרו אליו עוד גוים גם־חומת בבל נפלה׃

45 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את־נפשו מחרון אף־יהוה׃

46 ופן־ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על־משל׃

47 לכן הנה ימים באים ופקדתי על־פסילי בבל וכל־ארצה תבוש וכל־חלליה יפלו בתוכה׃

48 ורננו על־בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא־לה השודדים נאם־יהוה׃

49 גם־בבל לנפל חללי ישראל גם־לבבל נפלו חללי כל־הארץ׃

50 פלטים מחרב הלכו אל־תעמדו זכרו מרחוק את־יהוה וירושלם תעלה על־לבבכם׃

51 בשנו כי־שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על־מקדשי בית יהוה׃ ס

52 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־פסיליה ובכל־ארצה יאנק חלל׃

53 כי־תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם־יהוה׃ ס

54 קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃

55 כי־שדד יהוה את־בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃

56 כי בא עליה על־בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃

57 והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃ ס

58 כה־אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי־ריק ולאמים בדי־אש ויעפו׃ ס

59 הדבר אשר־צוה ירמיהו הנביא את־שריה בן־נריה בן־מחסיה בלכתו את־צדקיהו מלך־יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃

60 ויכתב ירמיהו את כל־הרעה אשר־תבוא אל־בבל אל־ספר אחד את כל־הדברים האלה הכתבים אל־בבל׃

61 ויאמר ירמיהו אל־שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל־הדברים האלה׃

62 ואמרת יהוה אתה דברת אל־המקום הזה להכריתו לבלתי היות־בו יושב למאדם ועד־בהמה כי־שממות עולם תהיה׃

63 והיה ככלתך לקרא את־הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל־תוך פרת׃

64 ואמרת ככה תשקע בבל ולא־תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד־הנה דברי ירמיהו׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Apocalypse Revealed #444

Study this Passage

  
/ 962  
  

444. "Release the four angels who are bound at the great river Euphrates. This symbolically means, to remove from them external bonds, to enable the interiors of their minds to appear.

It is impossible for anyone to know that this is the symbolic meaning of these words, and scarcely possible for anyone to suspect it, if he does not know what is meant by the great river Euphrates, and by the four angels bound there.

In the Word, the Euphrates symbolizes the inner constituents of the human mind, called rational, which in people governed by truths springing from goodness are full of wisdom, but which in people caught up in falsities springing from evil are full of irrationality.

This is the symbolic meaning of the river Euphrates in the Word. The reason is that this river formed the boundary between the land of Canaan and Assyria, and the land of Canaan symbolized the church, and Assyria its rational component. Therefore the river that formed the boundary between them symbolizes the inner constituents of the mind called rational, and this in both senses. For there are three components that form the person of the church: the spiritual component; the rational or intellectual component; and the natural component, which is one of knowledge. The spiritual component of the church is symbolized by the land of Canaan and its rivers; the rational or intellectual component of the church by Asshur or Assyria and its river, the Euphrates; and the natural component of the church, which is one of knowledge, by Egypt and its river, the Nile. But for more on this subject, see no. 503 below.

The four angels bound at the river Euphrates symbolize these interior constituents in people of the church, and they are said to be bound because they are kept hidden from public view. For it is hellish spirits that are meant by these four angels, inasmuch as we are told that they were prepared to kill a third of mankind, as we will presently see in no. 446; and people's inner constituents are affiliated with spirits, either hellish ones or heavenly ones, since they dwell together. To release them means, symbolically, to remove external bonds, to enable the interiors of their minds to appear.

This is the symbolic meaning of these words.

[2] That the Euphrates symbolizes the interiors of a person's mind coextensive with the spiritual tenets of his church can be seen from passages in the Word where Asshur or Assyria are mentioned. In the following passages, however, the Euphrates occurs in an opposite sense, in which it symbolizes interiors full of falsities and thus insanities:

...behold, (God) is causing to rise up upon them the waters of the River (Euphrates), strong and mighty - the king of Asshur... It will pass through Judah, flood it and pass over it... (Isaiah 8:7-8)

...why take the road to Egypt, to drink the waters of Sihor? Or why take the road to Assyria, to drink the waters of the River? (Jeremiah 2:18)

Jehovah will devote to destruction the tongue of the Sea of Egypt; ...He will shake His hand over the River (Euphrates).... (Isaiah 11:15-16)

The sixth angel poured out his bowl on the... river Euphrates, and its water was dried up... (Revelation 16:12)

The prophet Jeremiah was commanded to put a sash around his loins, and afterward to hide it in a hole in a rock by the Euphrates; and when, after a short time, he recovered it, behold, it was ruined and profitable for nothing (Jeremiah 13:1-7, 11).

The same prophet was also commanded, after he had finished reading a book, to throw it into the middle of the Euphrates and say, "Thus shall Babylon sink and not rise" (Jeremiah 51:63-64).

These events represented the interior qualities of the state of the church among the children of Israel.

That the river Nile in Egypt and the river Euphrates in Assyria were boundaries of the land of Canaan is apparent from the following verse:

...Jehovah made a covenant with Abram, saying, "To your offspring I will give this land, from the river of Egypt to the great river... Euphrates." (Genesis 15:18)

To be shown that the Euphrates was one boundary, see Exodus 23:31, Deuteronomy 1:7-8; 11:24, Joshua 1:4, Micah 7:12.

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org