New Christian Bible Study

The Bible

 

Yeremiyah 48

Study

   

1 למואב כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל־נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם־מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

4 נשברה מואב השמיעו זעקה [כ= צעוריה] [ק= צעיריה]׃

5 כי מעלה [כ= הלחות] [ק= הלוחית*] בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו׃

6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם־את תלכדי ויצא [כ= כמיש] [ק= כמוש] בגולה כהניו ושריו [כ= יחד] [ק= יחדיו]׃

8 ויבא שדד אל־כל־עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

9 תנו־ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

11 שאןן מואב מנעוריו ושקט הוא אל־שמריו ולא־הורק מכלי אל־כלי ובגולה לא הלך על־כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ ס

12 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ושלחתי־לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

13 ובש מואב מכמוש כאשר־בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי־חיל למלחמה׃

15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃

16 קרוב איד־מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

17 נדו לו כל־סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה־עז מקל תפארה׃

18 רדי מכבוד [כ= ישבי] [ק= ושבי] בצמא ישבת בת־דיבון כי־שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

19 אל־דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי־נס ונמלטה אמרי מה־נהיתה׃

20 הביש מואב כי־חתה [כ= הילילי] [ק= הילילו] [כ= וזעקי] [ק= וזעקו] הגידו בארנון כי שדד מואב׃

21 ומשפט בא אל־ארץ המישר אל־חלון ואל־יהצה ועל־[כ= מופעת] [ק= מיפעת]׃

22 ועל־דיבון ועל־נבו ועל־בית דבלתים׃

23 ועל קריתים ועל־בית גמול ועל־בית מעון׃

24 ועל־קריות ועל־בצרה ועל כל־ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

26 השכירהו כי על־יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם־הוא׃

27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם־בגנבים [כ= נמצאה] [ק= נמצא] כי־מדי דבריך בו תתנודד׃

28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקןן בעברי פי־פחת׃

29 שמענו גאון־מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

30 אני ידעתי נאם־יהוה עברתו ולא־כן בדיו לא־כן עשו׃

31 על־כן על־מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל־אנשי קיר־חרש יהגה׃

32 מבכי יעזר אבכה־לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על־קיצך ועל־בצירך שדד נפל׃

33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד׃

34 מזעקת חשבון עד־אלעלה עד־יהץ נתנו קולם מצער עד־חרנים עגלת שלשיה כי גם־מי נמרים למשמות יהיו׃

35 והשבתי למואב נאם־יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃

36 על־כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל־אנשי קיר־חרש כחלילים יהמה על־כן יתרת עשה אבדו׃

37 כי כל־ראש קרחה וכל־זקן גרעה על כל־ידים גדדת ועל־מתנים שק׃

38 על כל־גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי־שברתי את־מואב ככלי אין־חפץ בו נאם־יהוה׃

39 איך חתה הילילו איך הפנה־ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל־סביביו׃ ס

40 כי־כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל־מואב׃

41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

42 ונשמד מואב מעם כי על־יהוה הגדיל׃

43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם־יהוה׃

44 [כ= הניס] [ק= הנס] מפני הפחד יפל אל־הפחת והעלה מן־הפחת ילכד בפח כי־אביא אליה אל־מואב שנת פקדתם נאם־יהוה׃

45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי־אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃

46 אוי־לך מואב אבד עם־כמוש כי־לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

47 ושבתי שבות־מואב באחרית הימים נאם־יהוה עד־הנה משפט מואב׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Apocalypse Explained #224

Study this Passage

  
/ 1232  
  

224.And my new name. That this signifies, that they will also acknowledge the Divine Human of the Lord, is evident from the signification of I will write upon him My new name, as being the acknowledgment of the Lord's Divine Human. To write upon any one denotes to implant in the life (as may be seen above, n. 222), here to implant in faith from charity, because that faith is treated of in what is written to the angel of this church (see above, n. 203); and to implant in that faith denotes acknowledgment in heart. The reason why the new name of the Lord denotes His Divine Human is, that this prophetic book, called the Apocalypse, treats of those who will be in the New Jerusalem, and of those who will not be in it, and not of the successive states of the church as is usually believed (see above, n. 5); and those who will be in the New Jerusalem are all those who will acknowledge the Divine Human of the Lord; therefore it is also said, in The Doctrine of the New Jerusalem, towards the end, "That there is a Trine in the Lord, namely, the Divine Itself, the Divine Human and the proceeding Divine, is an arcanum from heaven, and is for those who will be in the holy Jerusalem" (n. 297). That this is the new name of the Lord is evident from the fact that it was not before acknowledged in the church.

What is further meant by the name of Jehovah, of the Lord, and of Jesus Christ in the Word may be seen above (n. 26, 102, 135, 148); and that the Divine Human of the Lord is meant (n. 26 and 102). The reason why this is meant by the name of Jehovah is, that name in the Word signifies the quality of a state and thing (as may be seen above, n. 148); and the Divine quality by which all things were created and made in the heavens and in the earths is the Lord's Divine Human; as it is also said in John:

"In the beginning was the Word, and the Word was with God, and God was the Word. All things were made by him, and without him was not anything made that was made. And the world was made by him. And the Word was made flesh, and dwelt among us; and we beheld his glory, the glory as of the only begotten of the Father, full of grace and truth" (1:1, 2, 3, 10, 14).

From these considerations it is evident why it is that by the name of Jehovah is meant the Lord's Divine Human. That this is meant in the Word by the name of Jehovah, the Lord Himself shows in John:

Jesus said, "Father, glorify thy name; and there came a voice from heaven, saying, I both have glorified it, and will glorify it again" (12:28).

To glorify is to make Divine. And again:

Jesus said, "I have manifested thy name unto men. I have declared unto them thy name, and will declare it" (17:6, 26).

  
/ 1232  
  

Translation by Isaiah Tansley. Many thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

The Bible

 

Isaiah 33:8

Study

       

8 The highways are desolate. The traveling man ceases. The covenant is broken. He has despised the cities. He doesn't respect man.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org