New Christian Bible Study

The Bible

 

הושע 2

Study

   

1 והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי׃

2 ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל׃

3 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃

4 ריבו באםכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃

5 פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃

6 ואת־בניה לא ארחם כי־בני זנונים המה׃

7 כי זנתה אםם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃

8 לכן הנני־שך את־דרךך בסירים וגדרתי את־גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃

9 ורדפה את־מאהביה ולא־תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל־אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃

10 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃

11 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את־ערותה׃

12 ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא־יצילנה מידי׃

13 והשבתי כל־משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃

14 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו־לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃

15 ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם־יהוה׃ ף

16 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על־לבה׃

17 ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ־מצרים׃ ס

18 והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישי ולא־תקראי־לי עוד בעלי׃

19 והסרתי את־שמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשםם׃

20 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח׃

21 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃

22 וארשתיך לי באמונה וידעת את־יהוה׃ ס

23 והיה ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השמים והם יענו את־הארץ׃

24 והארץ תענה את־הדגן ואת־התירוש ואת־היצהר והם יענו את־יזרעאל׃

25 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את־לא רחמה ואמרתי ללא־עמי עמי־אתה והוא יאמר אלהי׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Doctrine of the Lord #5

Study this Passage

  
/ 65  
  

5. “Day” or “time” in these passages mean the Lord’s advent.

A day of gloom, of darkness, of haziness, one without light, one of devastation, of the final iniquity, or of destruction, means the Lord’s advent when He was no longer known and when as a consequence nothing any longer of the church remained.

A cruel day, a dreadful day, a day of wrath, of anger, of tumult, of visitation, of sacrifice, of retribution, of distress, of war, or of a cry, means the Lord’s coming to judge.

A day when Jehovah alone will be exalted; when He shall be one and His name one; when an offshoot of Jehovah shall be beautiful and glorious; when the righteous shall flourish; when Jehovah shall vivify; when He will seek His flock; when He will make a new covenant; when the mountains drip new wine; when living waters flow from Jerusalem; when people will look to the God of Israel; and the like — these mean the Lord’s advent to establish a new church, one that will acknowledge Him as the redeemer and savior.

  
/ 65  
  

Published by the General Church of the New Jerusalem, 1100 Cathedral Road, Bryn Athyn, Pennsylvania 19009, U.S.A. A translation of Doctrina Novae Hierosolymae de Domino, by Emanuel Swedenborg, 1688-1772. Translated from the Original Latin by N. Bruce Rogers. ISBN 9780945003687, Library of Congress Control Number: 2013954074.

The Bible

 

Jeremiah 19:6

Study

       

6 therefore, behold, the days come, says Yahweh, that this place shall no more be called Topheth, nor The valley of the son of Hinnom, but The valley of Slaughter.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org