New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 30

Study

   

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל־יעקב הבה־לי בנים ואם־אין מתה אנכי׃

2 ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על־ברכי ואבנה גם־אנכי ממנה׃

4 ותתן־לו את־בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃

7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את־זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

11 ותאמר לאה [כ= בגד] [ק= בא] [ק= גד] ותקרא את־שמו גד׃

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את־שמו אשר׃

14 וילך ראובן בימי קציר־חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל־לאה אמו ותאמר רחל אל־לאה תני־נא לי מדודאי בנך׃

15 ותאמר לה המעט קחתך את־אישי ולקחת גם את־דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

16 ויבא יעקב* מן־השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

17 וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

19 ותהר עוד לאה ותלד בן־ששי ליעקב׃

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃

21 ואחר ילדה בת ותקרא את־שמה דינה׃

22 ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃

24 ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

25 ויהי כאשר ילדה רחל את־יוסף ויאמר יעקב אל־לבן שלחני ואלכה אל־מקומי ולארצי׃

26 תנה את־נשי ואת־ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את־עבדתי אשר עבדתיך׃

27 ויאמר אליו לבן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר־היה מקנך אתי׃

30 כי מעט אשר־היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם־אנכי לביתי׃

31 ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי* מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

32 אעבר בכל־צאנך היום הסר משם כל־שה נקד וטלוא וכל־שה־חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

33 וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

35 ויסר ביום ההוא את־התישים העקדים והטלאים ואת כל־העזים הנקדות והטלאת כל* אשר־לבן בו וכל־חום בכשבים ויתן ביד־בניו׃

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת׃

37 ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות׃

38 ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

39 ויחמו הצאן אל־המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן׃

41 והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי־לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3249

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3249. Eastward to the land of the east. That this signifies to the good of faith, is evident from the signification of “the east” and the “land of the east,” which will be treated of in what follows. The good of faith which is signified by the “land of the east,” is no other than that which in the Word is called charity toward the neighbor; and charity toward the neighbor is nothing else than a life according to the Lord’s commandments. That this is signified by the “land of the east” may be seen above (n. 1250); therefore they who were in the knowledges of the good of faith were called “sons of the east.” The land of the sons of the east was Aram of Syria. (That Aram or Syria represents the knowledges of good, may be seen above, n. 1232, 1234; and that Aram Naharaim, or Syria of the rivers, represents the knowledges of truth, n. 3051.) And as by the “Syrians” or “sons of the east” were signified those who were in the knowledges of good and truth, they were preeminently called the “wise,” as in the first book of Kings, where it is said of Solomon:

The wisdom of Solomon was multiplied above the wisdom of all the sons of the east (1 Kings 4:30);

and as in Matthew, where it is said of those who came to Jesus when He was born:

Wise men from the east came to Jerusalem, saying, Where is He that is born king of the Jews? For we have seen His star in the east, and are come to worship Him (Matthew 2:1-2).

For in Syria were the last remains of the Ancient Church, and therefore in that land there still remained the knowledges of good and truth, as can also be seen from Balaam, who not only adored Jehovah, but also prophesied concerning the Lord, and called Him the “Star out of Jacob, and the Scepter out of Israel” (Numbers 24:17). That Balaam was of the sons of the east in Syria is manifest, for he says this of himself when he utters the declaration:

From Syria hath Balak brought me, the king of Moab, from the mountains of the east (Numbers 33:7).

That it was Aram or Syria where the sons of the east dwelt, is evident from the fact that when Jacob went into Syria he is said to have gone “to the land of the sons of the east” (Genesis 29:1).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

The Bible

 

Numbers 33:7

Study

       

7 They traveled from Etham, and turned back to Pihahiroth, which is before Baal Zephon: and they encamped before Migdol.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org