Studim i ri i krishterë i Biblës

Bibla

 

Bereshit 18

Studimi

   

1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃

2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

3 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃

4 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

5 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

6 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

7 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃

8 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃

13 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃

16 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃

17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃

20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

21 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃

22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃

24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃

26 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃

27 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃

28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃

29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

30 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃

31 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

32 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃

   

Nga veprat e Swedenborg

 

Arcana Coelestia #2171

Studioni këtë pasazh

  
/ 10837  
  

2171. Abraham hastened toward the tent unto Sarah. That this signifies the Lord’s rational good conjoined with His truth, is evident from the representation of “Abraham,” and also of “Sarah,” and from the signification of a “tent,” concerning which presently. As each and all things bear relation to the subject treated of in the internal sense, so do these words bear relation to the Divine perception into which the Lord came when He was in the perception of the human. But those who do not know what perception is, cannot know either how the case is with it, still less that there exists a perception that is more and more interior, namely, natural perception, then rational perception, and finally internal perception, which is Divine, and which the Lord alone had. They who are in perception, as are the angels, know very well in which perception they are; whether in natural, in rational, or in a still more interior perception which to them is Divine. What then must have been the case with the Lord, who had a perception from the Supreme and Infinite Divine (concerning which see n. 1616, 1791), in which no angels ever are, for perception flows into them from the Lord’s Supreme or Infinite Divine through His Human Essence.

[2] The reason why the Lord’s perception is described, is that when He was in the human, it was thus made known to Him how the Divine Itself, the Divine Human, and the Holy proceeding were to be united in Him; then, how His rational was to be made Divine; and finally what was the quality of the human race-that it was to be saved by Him, that is, by the union of the Human Essence with the Divine Essence in Him; which are the subjects treated of in this chapter. On these accounts the Lord’s perception is first described, as also on account of the union itself which was to be effected.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org