¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

² בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃

³ ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃

⁴ יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃

⁵ וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃

⁶ ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃

⁷ והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃

⁸ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

⁹ בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃

¹⁰ למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃

¹¹ ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃

¹² זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃

¹³ כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃

¹⁴ ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃

¹⁵ למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃

¹⁶ התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃

¹⁷ וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃

¹⁸ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁹ ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃

²⁰ דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃

²¹ כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃

²² בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק׃

²³ והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃

²⁴ לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃

²⁵ ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃

²⁶ כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃

²⁷ עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃

²⁸ ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃

²⁹ בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃

³⁰ השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃

³¹ ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃

³² לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃

¹ When a man takes a wife, and marries her, then it shall be, if she find no favor in his eyes, because he has found some unseemly thing in her, that he shall write her a bill of divorce, and give it in her hand, and send her out of his house.

² When she is departed out of his house, she may go and be another man's [wife].

³ If the latter husband hate her, and write her a bill of divorce, and give it in her hand, and send her out of his house; or if the latter husband die, who took her to be his wife;

⁴ her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife, after that she is defiled; for that is abomination before Yahweh: and you shall not cause the land to sin, which Yahweh your God gives you for an inheritance.

⁵ When a man takes a new wife, he shall not go out in the army, neither shall he be assigned any business: he shall be free at home one year, and shall cheer his wife whom he has taken.

⁶ No man shall take the mill or the upper millstone to pledge; for he takes [a man's] life to pledge.

⁷ If a man be found stealing any of his brothers of the children of Israel, and he deal with him as a slave, or sell him; then that thief shall die: so you shall put away the evil from the midst of you.

⁸ Take heed in the plague of leprosy, that you observe diligently, and do according to all that the priests the Levites shall teach you: as I commanded them, so you shall observe to do.

⁹ Remember what Yahweh your God did to Miriam, by the way as you came forth out of Egypt.

¹⁰ When you do lend your neighbor any kind of loan, you shall not go into his house to get his pledge.

¹¹ You shall stand outside, and the man to whom you do lend shall bring forth the pledge outside to you.

¹² If he be a poor man, you shall not sleep with his pledge;

¹³ you shall surely restore to him the pledge when the sun goes down, that he may sleep in his garment, and bless you: and it shall be righteousness to you before Yahweh your God.

¹⁴ You shall not oppress a hired servant who is poor and needy, whether he be of your brothers, or of your foreigners who are in your land within your gates:

¹⁵ in his day you shall give him his hire, neither shall the sun go down on it; for he is poor, and sets his heart on it: lest he cry against you to Yahweh, and it be sin to you.

¹⁶ The fathers shall not be put to death for the children, neither shall the children be put to death for the fathers: every man shall be put to death for his own sin.

¹⁷ You shall not wrest the justice [due] to the foreigner, [or] to the fatherless, nor take the widow's clothing to pledge;

¹⁸ but you shall remember that you were a bondservant in Egypt, and Yahweh your God redeemed you there: therefore I command you to do this thing.

¹⁹ When you reap your harvest in your field, and have forgot a sheaf in the field, you shall not go again to get it: it shall be for the foreigner, for the fatherless, and for the widow; that Yahweh your God may bless you in all the work of your hands.

²⁰ When you beat your olive tree, you shall not go over the boughs again: it shall be for the foreigner, for the fatherless, and for the widow.

²¹ When you gather [the grapes of] your vineyard, you shall not glean it after yourselves: it shall be for the foreigner, for the fatherless, and for the widow.

²² You shall remember that you were a bondservant in the land of Egypt: therefore I command you to do this thing.