¹ ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

² ואתה בן־אדם שא על־צר קינה׃

³ ואמרת לצור [כ= הישבתי] [ק= הישבת] על־מבואת ים רכלת העמים אל־איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃

⁴ בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃

⁵ ברושים משניר בנו לך את כל־לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃

⁶ אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו־שן בת־אשרים מאיי [כ= כתים] [ק= כתיים]׃

⁷ שש־ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃

⁸ ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃

⁹ זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל־אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃

¹⁰ פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו־בך המה נתנו הדרך׃

¹¹ בני ארוד וחילך על־חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על־חומותיך סביב המה כללו יפיך׃

¹² תרשיש סחרתך מרב כל־הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃

¹³ יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃

¹⁴ מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃

¹⁵ בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן [כ= והובנים] [ק= והבנים] השיבו אשכרך׃

¹⁶ ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃

¹⁷ יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃

¹⁸ דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל־הון ביין חלבון וצמר צחר׃

¹⁹ ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃

²⁰ דדן רכלתך בבגדי־חפש לרכבה׃

²¹ ערב וכל־נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃

²² רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל־בשם ובכל־אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃

²³ חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃

²⁴ המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃

²⁵ אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב* ימים׃

²⁶ במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃

²⁷ הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקכם וערבי מערבך וכל־אנשי מלחמתך אשר־בך ובכל־קהלך אשר בתוךך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃

²⁸ לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃

²⁹ וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל־הארץ יעמדו׃

³⁰ והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על־ראשיהם באפר יתפלשו׃

³¹ והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר־נפש מספד מר׃

³² ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

³³ בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי־ארץ׃

³⁴ עת נשברת מימים במעמקי־מים מערבך וכל־קהלך בתוךך נפלו׃

³⁵ כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃

³⁶ סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד־עולם׃ ס

¹ אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום׃

² יהללך זר ולא־פיך נכרי ואל־שפתיך׃

³ כבד־אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃

⁴ אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃

⁵ טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃

⁶ נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃

⁷ נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל־מר מתוק׃

⁸ כצפור נודדת מן־קנה כן־איש נודד ממקומו׃

⁹ שמן וקטרת ישמח־לב ומתק רעהו מעצת־נפש׃

¹⁰ רעך [כ= ורעה] [ק= ורע] אביך אל־תעזב ובית אחיך אל־תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃

¹¹ חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃

¹² ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃

¹³ קח־בגדו כי־ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃

¹⁴ מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃

¹⁵ דלף טורד ביום סגריר ואשת [כ= מדונים] [ק= מדינים] נשתוה׃

¹⁶ צפניה צפן־רוח ושמן ימינו יקרא׃

¹⁷ ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני־רעהו׃

¹⁸ נצר תאנה יאכל פריה ושמר* אדניו יכבד׃

¹⁹ כמים הפנים לפנים כן לב־האדם לאדם׃

²⁰ שאול [כ= ואבדה] [ק= ואבדו] לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃

²¹ מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃

²² אם תכתוש־את־האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא־תסור מעליו אולתו׃ ף

²³ ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃

²⁴ כי לא לעולם חסן ואם־נזר לדור [כ= דור] [ק= ודור]׃

²⁵ גלה חציר ונראה־דשא ונאספו עשבות הרים׃

²⁶ כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃

²⁷ ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃