Bibla

 

Shemot 6

Studimi

   

1 ויאמר יהוה אל־משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו׃ ס

2 וידבר אלהים אל־משה ויאמר אליו אני יהוה׃

3 וארא אל־אברהם אל־יצחק ואל־יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם׃

4 וגם הקמתי את־בריתי אתם לתת להם את־ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר־גרו בה׃

5 וגם אני שמעתי את־נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את־בריתי׃

6 לכן אמר לבני־ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים׃

7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃

8 והבאתי אתכם אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה׃

9 וידבר משה כן אל־בני ישראל ולא שמעו אל־משה מקצר רוח ומעבדה קשה׃ ף

10 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

11 בא דבר אל־פרעה מלך מצרים וישלח את־בני־ישראל מארצו׃

12 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני־ישראל לא־שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים׃ ף

13 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן ויצום אל־בני ישראל ואל־פרעה מלך מצרים להוציא את־בני־ישראל מארץ מצרים׃ ס

14 אלה ראשי בית־אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן׃

15 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן־הכנענית אלה משפחת שמעון׃

16 ואלה שמות בני־לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה׃

17 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם׃

18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה׃

19 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם׃

20 ויקח עמרם את־יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את־אהרן ואת־משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה׃

21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי׃

22 ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי׃

23 ויקח* אהרן את־אלישבע בת־עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את־נדב ואת־אביהוא את־אלעזר ואת־איתמר׃

24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי׃

25 ואלעזר בן־אהרן לקח־לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את־פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם׃

26 הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את־בני ישראל מארץ מצרים על־צבאתם׃

27 הם המדברים אל־פרעה מלך־מצרים להוציא את־בני־ישראל ממצרים הוא משה ואהרן׃

28 ויהי ביום דבר יהוה אל־משה בארץ מצרים׃ ף

29 וידבר יהוה אל־משה לאמר אני יהוה דבר אל־פרעה מלך מצרים את כל־אשר אני דבר אליך׃

30 ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה׃ ף

   

Nga veprat e Swedenborg

 

Arcana Coelestia #7196

Studioni këtë pasazh

  
/ 10837  
  

7196. To give them the land of Canaan. That this signifies by means of which conjunction they would be uplifted into heaven, is evident from the signification of “the land of Canaan,” as being the Lord’s kingdom in the heavens, and as being the church (see n. 1607, 3038, 3481, 3705, 4447, 6516). That to be uplifted into heaven is signified by “giving that land,” is plain, for they to whom heaven is given are lifted up.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

Nga veprat e Swedenborg

 

Arcana Coelestia #2897

Studioni këtë pasazh

  
/ 10837  
  

2897. From this source was the Word in the Ancient Church which was after the flood. As the man of this church was spiritual and not celestial, he knew but did not perceive what the representatives and significatives involved; and as they involved Divine things, they came to be in use among those men, and were employed in their Divine worship; and this in order that they might have communication with heaven; for as before said, all things in the world represent and signify such things as are in heaven. They also had a written Word, which consisted of Histories and Prophecies, like the Word of the Old Testament; but in process of time that Word was lost. The Histories were called “Wars of Jehovah,” and the Prophecies were called “Enunciations,” as is evident in Moses (see Numbers 21:14, 27), where they are quoted. Their histories were written in the prophetic style, and were for the most part made up histories, like those in the first eleven chapters of Genesis; as is plain from the quotations from them in Moses, where are these words:

Therefore it is said in the Book of the Wars of Jehovah, Vaheb in Suphah, and the rivers of Arnon, and the slope of the rivers that inclineth toward the dwelling of Ar, and leaneth upon the border of Moab (Numbers 21:14-15).

[2] Their prophecies were written like the prophecies of the Old Testament, as is likewise plain from the quotations made from them also in Moses, where are these words:

Wherefore the Enunciations (or the Prophetic Enunciators) say, Come ye to Heshbon, let the city of Sihon be built and established; for a fire is gone out of Heshbon, a flame from the city of Sihon; it hath devoured Ar of Moab, the lords of the high places of Arnon. Woe to thee, Moab; thou hast perished, O people of Chemosh; he hath given his sons as escapers, and his daughters into captivity, unto Sihon king of the Amorite. And we have shot at them; Heshbon is perished even unto Dibon, and we have laid waste even unto Nophah, which reacheth unto Medeba (Numbers 21:27-30).

That these prophecies involve heavenly arcana, as do the prophecies of the Old Testament, is clearly manifest not only from their having been transcribed by Moses and applied to the state of things of which he was then writing, but also from the fact that nearly the same words are found in Jeremiah, inserted in the prophecies of that book; in which it is evident, from what has been said about the internal sense of the Word, that there are as many heavenly arcana as there are words. The words in Jeremiah are:

A fire is gone forth out of Heshbon, and a flame from among Sihon, and hath devoured the corner of Moab, and the crown of the head of the sons of tumult. Woe unto thee, O Moab, the people of Chemosh has perished, for thy sons are taken into captivity, and thy daughters into captivity (Jeremiah 48:45-46).

From this also it is plain that that Word also had an internal sense. (Concerning the Ancient Church which was after the flood, see above, n. 640, 641, 765, 1238, 1327, 2385)

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.