¹ וידבר אלהים את כל־הדברים האלה לאמר׃ ס

² אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃

³ לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃

⁴ לא תעשה־לך פסל וכל־תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃

⁵ לא־תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שלשים ועל־רבעים לשנאי׃

⁶ ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ ס

⁷ לא תשא את־שם־יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר־ישא את־שמו לשוא׃ ף

⁸ זכור את־יום השבת לקדשו׃

⁹ ששת ימים תעבד ועשית כל־מלאכתך׃

¹⁰ ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא־תעשה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך עבדכ* ואמתכ* ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃

¹¹ כי ששת־ימים עשה יהוה את־השמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשר־בם וינח ביום השביעי על־כן ברך יהוה את־יום השבת ויקדשהו׃ ס

¹² כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃ ס

¹³ לא תרצח׃ ס

¹⁴ לא תנאף׃ ס

¹⁵ לא תגנב׃ ס

¹⁶ לא־תענה ברעך עד שקר׃ ס

¹⁷ לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ ף

¹⁸ וכל־העם ראים את־הקולת ואת־הלפידם ואת קול השפר ואת־ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃

¹⁹ ויאמרו אל־משה דבר־אתה עמנו ונשמעה ואל־ידבר עמנו אלהים פן־נמות׃

²⁰ ויאמר משה אל־העם אל־תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על־פניכם לבלתי תחטאו׃

²¹ ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל־הערפל אשר־שם האלהים׃ ף

²² ויאמר יהוה אל־משה כה תאמר אל־בני ישראל אתם ראיתם כי מן־השמים דברתי עםכם׃

²³ לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃

²⁴ מזבח אדמה תעשה־לי וזבחת עליו את־עלתיך ואת־שלמיך את־צאנך ואת־בקרך בכל־המקום אשר אזכיר את־שמי אבוא אליך וברכתיך׃

²⁵ ואם־מזבח אבנים תעשה־לי לא־תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃

²⁶ ולא־תעלה במעלת על־מזבחי אשר לא־תגלה ערותך עליו׃ ף

²⁴ for as the lightning, when it flashes out of the one part under the sky, shines to the other part under the sky; so will the Son of Man be in his day.

²⁵ But first, he must suffer many things and be rejected by this generation.

²⁶ As it happened in the days of Noah, even so will it be also in the days of the Son of Man.