New Christian Bible Study

The Bible

 

Eichah 2

Study

   

1 איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו׃

2 בלע אדני לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה׃

3 גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃

4 דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו׃

5 היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה׃

6 ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן׃

7 זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃

8 חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו׃

9 טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה׃

10 ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃

11 כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃

12 לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם׃

13 מה אעודך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך׃

14 נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים׃

15 ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃

16 פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃

17 עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃

18 צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך׃

19 קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות׃

20 ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃

21 שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃

22 תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם׃

   

The Bible

 

Shmuel A 28

Study

   

1 ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך׃

2 ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים׃

3 ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ׃

4 ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע׃

5 וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד׃

6 וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם׃

7 ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור׃

8 ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך׃

9 ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני׃

10 וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה׃

11 ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי׃

12 ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול׃

13 ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ׃

14 ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו׃

15 ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאם גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה׃

16 ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך׃

17 ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד׃

18 כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה׃

19 ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים׃

20 וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה׃

21 ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי׃

22 ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך׃

23 וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה׃

24 ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות׃

25 ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #9467

Study this Passage

  
/ 10837  
  

9467. 'And purple' means the celestial love of good. This is clear from the meaning of 'purple' as the celestial love of good, the reason why this love is meant by 'purple' being that by the colour red the good of celestial love is meant. For there are two basic colours from which all others are derived, the colour red and the colour white. The colour red means good which belongs to love, while the colour white means truth which belongs to faith. The reason why red means good belonging to love is that this colour exists before all else as fire, and fire means the good of love; and the reason why white means truth belonging to faith is that before all else that colour is light, and light means the truth of faith.

'Fire' means the good of love, see 5215, 6314, 6832, 6834, 6849, 7324, 9434.

'Light' means the truth of faith, 2776, 3195, 3636, 3643, 3993, 4302, 4413, 4415, 5400, 8644, 8707, 8861, 9399, 9407.

'Red' means the good of love, 3300.

'White' means the truth of faith, 3993, 4007, 5319.

[2] From all this it is evident what all other colours mean; for in the measure that they are derived from red they mean good belonging to love, and in the measure that they are derived from white they mean truth belonging to faith. All the colours that appear in heaven are modifications of heavenly light and flame, on those two levels. For heavenly light is real light; and essentially it is Divine Truth emanating from the Lord's Divine Good. Therefore modifications of that light and flame are different variations of truth and good, and so of intelligence and wisdom.

[3] All this now shows how it came about that the veils and curtains of the tent, and also Aaron's garments, were to be woven out of violet, purple, twice-dyed scarlet, and linen thread, Exodus 25:4; 26:31, 36; 27:16; 28:6, 15, namely in order that celestial realities belonging to good and spiritual realities belonging to truth, which are the subject in what follows below, might be represented by them.

[4] Good from a celestial origin is again meant by 'purple' in Ezekiel,

Fine linen with embroidered work from Egypt was your sail; violet and purple from the islands of Elishah was your covering. Ezekiel 27:7.

This refers to Tyre, by which cognitions or knowledge of truth and good are meant. 'Violet and purple covering' stands for cognitions of truth and good from a heavenly origin.

[5] Similar things are meant by 'purple and fine linen' in Luke,

There was a certain rich man (homo) who was clothed in purple and fine linen and indulged in delicacies splendidly every day. Luke 16:19.

'A rich man' is used to mean in the internal sense the Jewish nation, and the Church there, which was said to be 'rich' because of the cognitions or knowledge of good and truth from the Word which existed there. Garments of 'purple and fine linen' are those cognitions, 'of purple' meaning cognitions of good, and 'of fine linen' cognitions of truth, both from a heavenly origin because they come from the Divine. 'Purple' also has a similar meaning in the Book of Revelation,

The woman sitting on a scarlet beast was clothed in purple and scarlet. Revelation 17:3-4.

This refers to Babylon, which means the Church where the holy things of the Word are put to unholy ends, that is, to exercising control in heaven and on earth, and so to ends that spring from hellish self-love and love of the world.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org