New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 28

Study

   

1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען׃

2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃

3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃

4 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם׃

5 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃

6 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען׃

7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם׃

8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃

9 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה׃

10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃

11 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃

12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃

13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃

14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃

15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃

16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃

17 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃

18 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃

19 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃

20 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃

21 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃

22 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3707

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3707. And thy seed shall be as the dust of the earth. That this signifies that Divine truth natural would be as natural good, is evident from the signification of “seed,” as being truth (see above, n. 3706); hence “thy seed,” or the seed of Jacob, is Divine truth natural, for by Jacob is represented the Lord’s Divine natural, as shown above-and from the signification of the “dust of the earth,” as being good (see n. 1610). Therefore “thy seed shall be as the dust of the earth,” signifies in the internal sense that Divine truth natural should be as Divine good natural. That the “dust of the earth” signifies good, is because by “earth” is signified the Lord’s kingdom, consequently good, as shown above (n. 3705); the “dust of that earth” therefore signifies good, but natural good, because by “earth,” as also shown above, is signified that which is lower in the Lord’s kingdom, thus the natural; while “heaven,” when it also is mentioned, signifies that which is interior, or the rational. This is the reason why fructification of good and multiplication of truth are expressed in the Word throughout by “seed becoming as the stars of the heavens and as the dust of the earth.” By the “stars of the heavens” are there signified rational things; and by the “dust of the earth,” natural things, which thus increase. What is meant by natural truth being as natural good, will of the Lord’s Divine mercy be explained hereafter.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org