New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 26

Study

   

1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃

2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃

3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃

4 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

5 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃

6 וישב יצחק בגרר׃

7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃

8 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃

9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃

10 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃

11 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃

12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃

13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃

14 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃

15 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃

16 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃

17 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃

18 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃

19 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃

20 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃

21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃

22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃

23 ויעל משם באר שבע׃

24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃

25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃

26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃

27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃

28 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃

29 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃

30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃

31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃

32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃

33 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃

34 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃

35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3459

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3459. And they sware a man to his brother. That this signifies confirmation with those who are in the good of truth, is evident from the signification of “swearing,” or of an “oath,” as being confirmation (n. 2842, 3037, 3375); and from the signification of “a man with his brother,” as being the good of truth, or what is the same, those who are in this good. (That “man” signifies truth may be seen above, n. 265, 749, 1007, 3134, 3309; and that a “brother” signifies good, n. 2360; also what the good of truth is, n. 3295, 3332.) Those are in this good who are here represented by Abimelech, or who are represented by the Philistines, of whom Abimelech was king, namely, those who make faith the essential of the church, and place it before charity. They who are such are in no other good than the good of truth, for they elicit and draw forth from the Word nothing but what is of faith, thus what is of truth, and scarcely see what is of good, thus what is of life. Therefore they confirm themselves in doctrinal things of faith, but not in any doctrinal things of charity. When these do good, it is from the doctrinal things of faith, and the good thence is what is called the good of truth.

[2] With those who are in this good the Lord conjoins Himself, but not so much as with those who are in the good of charity; for love and charity are spiritual conjunction, and not faith except through love and charity; and because this is so, it is not said that they “made a covenant with Isaac,” but that they “sware a man to his brother;” for a “covenant” is predicated of good, which is of love and charity; but an “oath” of truth, which is of faith (n. 3375); “dwelling together,” which is signified by a “feast” (n. 3456) is also predicated of those who are in the good of truth. From those of this character in the other life it has been given me to know that they are separate from those who are in the good of charity; for these are more closely conjoined with the Lord than the former, whose good is so to speak hard, does not suffer itself to be bent, is not communicative, thus is not in heaven, but upon the threshold of heaven.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org