The Bible

 

Bereshit 18

Study

   

1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃

2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

3 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃

4 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

5 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

6 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

7 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃

8 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃

13 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃

16 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃

17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃

20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

21 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃

22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃

24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃

26 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃

27 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃

28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃

29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

30 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃

31 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

32 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2156

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2156. My Lord. That this signifies the Trine in a One, namely, the Divine Itself, the Divine Human, and the Holy proceeding, which Trine is in a One, is evident from its being here said “Lord,” in the singular number. So too in verses 27, 31, “Behold I pray I have taken upon me to speak unto my Lord,” and in verses 30, 32, “Let not I pray my Lord be angry.” The three men are also called “Jehovah,” in verse 13, “Jehovah said unto Abraham;” in verse 14, “Shall anything be wonderful for Jehovah?” in verse 22, “Abraham was yet standing before Jehovah;” and in verse 33, “And Jehovah went when He left off speaking to Abraham.” Hence it is evident that the three men (that is, the Divine Itself, the Divine Human, and the Holy proceeding), are the same as the Lord, and the Lord the same as Jehovah. In the Christian Faith, called the Creed, the same is acknowledged, where it is said in plain words, “There are not three Uncreate, nor three Infinite, nor three Eternal, nor three Almighty, nor three Lords, but One.” There are none who separate this Trine which is in a One except those who say that they acknowledge one Supreme Existence [Ens], the Creator of the Universe; which is forgiven those who are outside of the church. But they who are within the church, and say this, although they say it and sometimes think it, do not in fact acknowledge any God; still less do they acknowledge the Lord.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.