The Bible

 

Yechezchial 40

Study

   

1 בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה׃

2 במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב׃

3 ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער׃

4 וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל׃

5 והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד׃

6 ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלתו וימד את סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב׃

7 והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד׃

8 וימד את אלם השער מהבית קנה אחד׃

9 וימד את אלם השער שמנה אמות ואילו שתים אמות ואלם השער מהבית׃

10 ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו׃

11 וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות׃

12 וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא שש אמות מפו ושש אמות מפו׃

13 וימד את השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח׃

14 ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב׃

15 ועל פני השער היאתון על לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה׃

16 וחלונות אטמות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל איל תמרים׃

17 ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל הרצפה׃

18 והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה׃

19 וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון׃

20 והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה מדד ארכו ורחבו׃

21 ותאו שלושה מפו ושלשה מפו ואילו ואלמו היה כמדת השער הראשון חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה׃

22 וחלונו ואלמו ותמרו כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו לפניהם׃

23 ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל שער מאה אמה׃

24 ויולכני דרך הדרום והנה שער דרך הדרום ומדד אילו ואילמו כמדות האלה׃

25 וחלונים לו ולאילמו סביב סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה׃

26 ומעלות שבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל אילו׃

27 ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל השער דרך הדרום מאה אמות׃

28 ויביאני אל חצר הפנימי בשער הדרום וימד את השער הדרום כמדות האלה׃

29 ותאו ואילו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות׃

30 ואלמות סביב סביב ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות׃

31 ואלמו אל חצר החצונה ותמרים אל אילו ומעלות שמונה מעלו׃

32 ויביאני אל החצר הפנימי דרך הקדים וימד את השער כמדות האלה׃

33 ותאו ואלו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃

34 ואלמו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו׃

35 ויביאני אל שער הצפון ומדד כמדות האלה׃

36 תאו אלו ואלמו וחלונות לו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃

37 ואילו לחצר החיצונה ותמרים אל אילו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו׃

38 ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה׃

39 ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם׃

40 ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות׃

41 ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו׃

42 וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם והזבח׃

43 והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב סביב ואל השלחנות בשר הקרבן׃

44 ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן׃

45 וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית׃

46 והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל יהוה לשרתו׃

47 וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית׃

48 ויבאני אל אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש אמות מפו ושלש אמות מפו׃

49 ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל האילים אחד מפה ואחד מפה׃

   

From Swedenborg's Works

 

Divine Providence #130

Study this Passage

  
/ 340  
  

130. 1. No one is reformed by miracles and signs, because they compel. I have already explained [103, 119] that we have inner and outer processes of thought and that the Lord flows through our inner thought processes into the outer, this being the way he teaches and guides us. I have also explained [71-99] that it is the intent of the Lord's divine providence that we act in freedom and in accord with reason. Both of these abilities in us would be destroyed if miracles happened and we were forced into belief by them.

We can see the truth of this rationally as follows. We cannot deny that miracles induce faith and that they persuade us convincingly that what the miracle-worker says and teaches is true. To begin with, this conviction takes over the outer processes of our thought so completely that it virtually constrains and bewitches them. However, this deprives us of the two abilities called freedom and rationality and therefore of our ability to act in freedom and in accord with reason. Then the Lord cannot flow in through our inner thought processes into the outer ones; all he can do is leave us to convince ourselves by rational means of the truth of anything that has become a matter of faith for us because of the miracle.

[2] The basic state of our thought is that we look from our inner thinking and see things in our outer thinking in a kind of mirror, because as already noted [104] we can look at our own thinking, which can be done only by a deeper level of thinking. When we look at something in this mirrorlike way, we can turn it this way and that and shape it so that it seems attractive to us. If what we are looking at is something true, we could compare it to a good-looking, vibrant young woman or young man. However, if we cannot turn it this way and that and shape it but only believe it at second hand, influenced by a miracle, then even if it is true it is like a young woman or young man carved of stone or wood, with no life in it. We might also compare it to something that is constantly before our eyes, something that is all we look at, hiding whatever is on either side of it and behind it. Or we could compare it to a sound that is constantly in our ears, robbing us of any perception of the harmony of multiple sounds. This kind of blindness and deafness is imposed on our minds by miracles.

The same holds true for any conviction that is not looked at rationally before it becomes a conviction.

  
/ 340  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.