¹ ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃

² ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת׃

³ ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃

⁴ ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃

⁵ כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל׃

⁶ לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃

⁷ ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃

⁸ הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם׃

⁹ כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה׃

¹⁰ ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃

¹¹ ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו׃

¹² ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו׃

¹³ וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול׃

¹⁴ ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה׃

¹⁵ ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם׃

¹⁶ ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁷ בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃

¹⁸ באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃

¹⁹ ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת׃

²⁰ ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃

²¹ ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת׃

²² ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך׃

²³ ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני׃

²⁴ ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך׃

²⁵ ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם׃

²⁶ ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה׃

²⁷ ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה׃

¹ But now thus says Yahweh who created you, Jacob, and he who formed you, Israel: "Don't be afraid, for I have redeemed you. I have called you by your name. You are mine.

² When you pass through the waters, I will be with you; and through the rivers, they will not overflow you. When you walk through the fire, you will not be burned, and flame will not scorch you.

³ For I am Yahweh your God, the Holy One of Israel, your Savior. I have given Egypt as your ransom, Ethiopia and Seba in your place.

⁴ Since you have been precious and honored in my sight, and I have loved you; therefore I will give people in your place, and nations instead of your life.

⁵ Don't be afraid; for I am with you. I will bring your seed from the east, and gather you from the west.

⁶ I will tell the north, 'Give them up!' and tell the south, 'Don't hold them back! Bring my sons from far, and my daughters from the ends of the earth--

⁷ everyone who is called by my name, and whom I have created for my glory, whom I have formed, yes, whom I have made.'"

⁸ Bring out the blind people who have eyes, and the deaf who have ears.

⁹ Let all the nations be gathered together, and let the peoples be assembled. Who among them can declare this, and show us former things? Let them bring their witnesses, that they may be justified; or let them hear, and say, "That is true."

¹⁰ "You are my witnesses," says Yahweh, "With my servant whom I have chosen; that you may know and believe me, and understand that I am he. Before me there was no God formed, neither will there be after me.

¹¹ I myself am Yahweh; and besides me there is no savior.

¹² I have declared, I have saved, and I have shown; and there was no strange god among you. Therefore you are my witnesses," says Yahweh, "and I am God.

¹³ Yes, since the day was I am he; and there is no one who can deliver out of my hand. I will work, and who can hinder it?"

¹⁴ Thus says Yahweh, your Redeemer, the Holy One of Israel: "For your sake, I have sent to Babylon, and I will bring all of them down as fugitives, even the Chaldeans, in the ships of their rejoicing.

¹⁵ I am Yahweh, your Holy One, the Creator of Israel, your King."

¹⁶ Thus says Yahweh, who makes a way in the sea, and a path in the mighty waters;

¹⁷ who brings forth the chariot and horse, the army and the mighty man (they lie down together, they shall not rise; they are extinct, they are quenched like a wick):

¹⁸ "Don't remember the former things, and don't consider the things of old.

¹⁹ Behold, I will do a new thing. It springs forth now. Don't you know it? I will even make a way in the wilderness, and rivers in the desert.

²⁰ The animals of the field shall honor me, the jackals and the ostriches; because I give water in the wilderness and rivers in the desert, to give drink to my people, my chosen,

²¹ the people which I formed for myself, that they might set forth my praise.

²² Yet you have not called on me, Jacob; but you have been weary of me, Israel.

²³ You have not brought me of your sheep for burnt offerings; neither have you honored me with your sacrifices. I have not burdened you with offerings, nor wearied you with frankincense.

²⁴ You have bought me no sweet cane with money, nor have you filled me with the fat of your sacrifices; but you have burdened me with your sins. You have wearied me with your iniquities.

²⁵ I, even I, am he who blots out your transgressions for my own sake; and I will not remember your sins.

²⁶ Put me in remembrance. Let us plead together. Set forth your case, that you may be justified.

²⁷ Your first father sinned, and your teachers have transgressed against me.

²⁸ Therefore I will profane the princes of the sanctuary; and I will make Jacob a curse, and Israel an insult."