¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

² ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃

³ ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃

⁴ בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃

⁵ הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃

⁶ הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃

⁷ אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃

⁸ קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃

⁹ אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃

¹⁰ ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃

¹¹ ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃

¹² שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

¹³ והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃

¹⁴ היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃

¹⁵ והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃

¹⁶ ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה׃

¹⁷ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁸ בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃

¹⁹ לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם׃

²⁰ קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃

²¹ וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃

²² כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃

²³ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

²⁴ בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃

²⁵ קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃

²⁶ כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃

²⁷ שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃

²⁸ ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃

²⁹ עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃

³⁰ ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃

³¹ ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃

¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

² מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה׃

³ חי אני נאם אדני יהוה אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל׃

⁴ הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות׃

⁵ ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה׃

⁶ אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב׃

⁷ ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃

⁸ בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש׃

⁹ בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה׃

¹⁰ והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה׃

¹¹ והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא׃

¹² עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה׃

¹³ בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו יהיה׃

¹⁴ והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה וירא ולא יעשה כהן׃

¹⁵ על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא׃

¹⁶ ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃

¹⁷ מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח משפטי עשה בחקותי הלך הוא לא ימות בעון אביו חיה יחיה׃

¹⁸ אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו׃

¹⁹ ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם חיה יחיה׃

²⁰ הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה׃

²¹ והרשע כי ישוב מכל חטאתו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות׃

²² כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה׃

²³ החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה׃

²⁴ ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות׃

²⁵ ואמרתם לא יתכן דרך אדני שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו׃

²⁶ בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם בעולו אשר עשה ימות׃

²⁷ ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה׃

²⁸ ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות׃

²⁹ ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל הלא דרכיכם לא יתכן׃

³⁰ לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם אדני יהוה שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון׃

³¹ השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל׃

³² כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו׃