New Christian Bible Study

The Bible

 

Yechezchial 20

Study

   

1 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני׃

2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

3 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃

4 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃

5 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃

6 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

7 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃

8 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃

9 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃

10 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃

11 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃

12 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃

13 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃

14 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃

15 וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

16 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃

17 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר׃

18 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃

19 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃

20 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃

21 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃

22 והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם׃

23 גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃

24 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃

25 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃

26 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃

27 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃

28 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃

29 ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃

30 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃

31 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃

32 והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃

33 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃

34 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃

35 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃

36 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃

37 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃

38 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃

39 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃

40 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם׃

41 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃

42 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃

43 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃

44 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃

45 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

46 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃

47 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃

48 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃

49 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #9489

Study this Passage

  
/ 10837  
  

9489. 'And a cubit and a half its height' means what is complete so far as degrees are concerned. This is clear from the meaning of 'a cubit and a half' as what is complete, dealt with immediately above in 9488; and from the meaning of 'height' as degrees so far as good and so far as truth are concerned. The reason why 'height' has this meaning is that all good and the truth derived from it emanates from the Lord, and the Lord is in the highest place of all, and therefore is called the Most High, 8153. For He is the Sun of heaven, 5097, 8812, and that Sun is above the heavens; it is also the centre from which the whole of heaven that is underneath is brought into being and kept in being. All heights in heaven, measured from its Sun as the centre, are differences in good and the truth derived from it. Consequently those in the inmost heaven are closer to the Lord, because they are governed by the good of love to Him, thus are governed by good more than all others are. Those in the middle heaven are further away from there because they are governed by a lower kind of good, and those in the lowest are still further away. But those in hell are altogether remote from the Lord, because they are ruled by evil and the falsity arising from it. They do not even look towards the Sun, but backwards, away from the Sun. When regarded by the angels therefore, they appear in an upside down position, feet upwards and head downwards. Now since distances and spatial dimensions in the next life are appearances determined by states of good and the truth derived from it, 9440, 'height' in the spiritual sense means degrees so far as good and so far as truth are concerned, that is, degrees away from the Most High, who is the Lord and so Divine Good itself.

[2] From this it is clear what 'height' means in the following places, as in Jeremiah,

They will come and sing on the height of Zion, and converge towards the goodness of Jehovah; and their soul will be like a watered garden. Jeremiah 31:12.

Here 'the height of Zion' stands for celestial good, which is the level of good above spiritual good. The meaning of 'height' as good is what accounts for the statement that they will 'converge towards the goodness of Jehovah'. In Ezekiel,

Asshur was a cedar in Lebanon. Its height was made high, and its branches were made long by many waters. It was beautiful in its greatness, in the length of its branches. Ezekiel 31:3, 5, 7.

'Asshur' stands for an enlightened power of reason, 'a cedar in Lebanon' for the spiritual Church, 'its height' for the degree of good.

[3] In the same prophet,

On the mountain height of Israel I will plant it. Ezekiel 17:23.

Again in the same prophet,

On My holy mountain, and on the mountain height of Israel, all the house of Israel will serve Me. Ezekiel 20:40.

'The mountain height of Israel' stands for the highest degree of good and of the truth derived from it among those belonging to the spiritual Church. Since most things in the Word have a contrary meaning as well, so too does 'height'. In the contrary sense it means the evil of self-love, and so haughtiness of mind, as in Isaiah 14:14; Ezekiel 31:10, 14; 32:5; Amos 2:9; Daniel 4:11, 20; and a number of other places. Another reason why 'height' means degrees so far as good and the truth derived from it are concerned is that what is 'high' means what is internal, and good becomes by degrees more perfect towards more internal parts. For the meaning of what is 'high' as what is internal, see 1735, 2148, 4210, 4599.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org