¹ ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר׃

² ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃

³ והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃

⁴ ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃

⁵ וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר׃

⁶ ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות׃

⁷ ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה׃

⁸ ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃

⁹ ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ׃

¹⁰ יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו׃

¹¹ ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃

¹² אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה׃

¹³ ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃

¹ וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

² ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃

³ ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃

⁴ ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

⁵ וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃

⁶ וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

⁷ וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

⁸ סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

⁹ ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃

¹⁰ ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

¹¹ ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

¹² למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃

¹³ זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

¹⁴ וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃

¹⁵ ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃

¹⁶ והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃

¹⁷ וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃

¹⁸ ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

¹⁹ ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

²⁰ ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃

²¹ ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃

²² ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃

²³ ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

²⁴ ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

²⁵ וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃

²⁶ ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃

²⁷ ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃

²⁸ ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃

²⁹ ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

³⁰ ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃

³¹ וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

³² ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃

³³ ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃

³⁴ ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃

³⁵ ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃