The Bible

 

Yechezchial 41

Study

   

1 וַיְבִיאֵנִי אֶל־הַהֵיכָל וַיָּמָד אֶת־הָאֵילִים שֵׁשׁ־אַמֹּות רֹחַב־מִפֹּו וְשֵׁשׁ־אַמֹּות־רֹחַב מִפֹּו רֹחַב הָאֹהֶל׃

2 וְרֹחַב הַפֶּתַח עֶשֶׂר אַמֹּות וְכִתְפֹות הַפֶּתַח חָמֵשׁ אַמֹּות מִפֹּו וְחָמֵשׁ אַמֹּות מִפֹּו וַיָּמָד אָרְכֹּו אַרְבָּעִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה׃

3 וּבָא לִפְנִימָה וַיָּמָד אֵיל־הַפֶּתַח שְׁתַּיִם אַמֹּות וְהַפֶּתַח שֵׁשׁ אַמֹּות וְרֹחַב הַפֶּתַח שֶׁבַע אַמֹּות׃

4 וַיָּמָד אֶת־אָרְכֹּו עֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה אֶל־פְּנֵי הַהֵיכָל וַיֹּאמֶר אֵלַי זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים׃

5 וַיָּמָד קִיר־הַבַּיִת שֵׁשׁ אַמֹּות וְרֹחַב הַצֵּלָע אַרְבַּע אַמֹּות סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב׃

6 וְהַצְּלָעֹות צֵלָע אֶל־צֵלָע שָׁלֹושׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים וּבָאֹות בַּקִּיר אֲשֶׁר־לַבַּיִת לַצְּלָעֹות סָבִיב סָבִיב לִהְיֹות אֲחוּזִים וְלֹא־יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּיִת׃

7 וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעֹות כִּי מוּסַב־הַבַּיִת לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת עַל־כֵּן רֹחַב־לַבַּיִת לְמָעְלָה וְכֵן הַתַּחְתֹּונָה יַעֲלֶה עַל־הָעֶלְיֹונָה לַתִּיכֹונָה׃

8 וְרָאִיתִי לַבַּיִת גֹּבַהּ סָבִיב סָבִיב [כ= מִיסָדֹות] [ק= מוּסְדֹות] הַצְּלָעֹות מְלֹו הַקָּנֶה שֵׁשׁ אַמֹּות אַצִּילָה׃

9 רֹחַב הַקִּיר אֲשֶׁר־לַצֵּלָע אֶל־הַחוּץ חָמֵשׁ אַמֹּות וַאֲשֶׁר מֻנָּח בֵּית צְלָעֹות אֲשֶׁר לַבָּיִת׃

10 וּבֵין הַלְּשָׁכֹות רֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב׃

11 וּפֶתַח הַצֵּלָע לַמֻּנָּח פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפֹון וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרֹום וְרֹחַב מְקֹום הַמֻּנָּח חָמֵשׁ אַמֹּות סָבִיב סָבִיב׃

12 וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה פְּאַת דֶּרֶךְ־הַיָּם רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה וְקִיר הַבִּנְיָן חָמֵשׁ־אַמֹּות רֹחַב סָבִיב סָבִיב וְאָרְכֹּו תִּשְׁעִים אַמָּה׃

13 וּמָדַד אֶת־הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה וְקִירֹותֶיהָ אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה׃

14 וְרֹחַב פְּנֵי הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה׃

15 וּמָדַד אֹרֶךְ־הַבִּנְיָן אֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל־אַחֲרֶיהָ [כ= וְאַתּוּקֵיהָא] [ק= וְאַתִּיקֶיהָא] מִפֹּו וּמִפֹּו מֵאָה אַמָּה וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר׃

16 הַסִּפִּים וְהַחַלֹּונִים הָאֲטֻמֹות וְהָאַתִּיקִים סָבִיב לִשְׁלָשְׁתָּם נֶגֶד הַסַּף שְׂחִיף עֵץ סָבִיב סָבִיב וְהָאָרֶץ עַד־הַחַלֹּנֹות וְהַחַלֹּנֹות מְכֻסֹּות׃

17 עַל־מֵעַל הַפֶּתַח וְעַד־הַבַּיִת הַפְּנִימִי וְלַחוּץ וְאֶל־כָּל־הַקִּיר סָבִיב סָבִיב בַּפְּנִימִי וּבַחִיצֹון מִדֹּות׃

18 וְעָשׂוּי כְּרוּבִים וְתִמֹרִים וְתִמֹרָה בֵּין־כְּרוּב לִכְרוּב וּשְׁנַיִם פָּנִים לַכְּרוּב׃

19 וּפְנֵי אָדָם אֶל־הַתִּמֹרָה מִפֹּו וּפְנֵי־כְפִיר אֶל־הַתִּמֹרָה מִפֹּו עָשׂוּי אֶל־כָּל־הַבַּיִת סָבִיב סָבִיב׃

20 מֵהָאָרֶץ עַד־מֵעַל הַפֶּתַח הַכְּרוּבִים וְהַתִּמֹרִים עֲשׂוּיִם וְקִיר הַהֵיכָל׃

21 הַהֵיכָל מְזוּזַת רְבֻעָה וּפְנֵי הַקֹּדֶשׁ הַמַּרְאֶה כַּמַּרְאֶה׃

22 הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלֹושׁ אַמֹּות גָּבֹהַּ וְאָרְכֹּו שְׁתַּיִם־אַמֹּות וּמִקְצֹעֹותָיו לֹו וְאָרְכֹּו וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה׃

23 וּשְׁתַּיִם דְּלָתֹות לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ׃

24 וּשְׁתַּיִם דְּלָתֹות לַדְּלָתֹות שְׁתַּיִם מוּסַבֹּות דְּלָתֹות שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת וּשְׁתֵּי דְלָתֹות לָאַחֶרֶת׃

25 וַעֲשׂוּיָה אֲלֵיהֶן אֶל־דַּלְתֹות הַהֵיכָל כְּרוּבִים וְתִמֹרִים כַּאֲשֶׁר עֲשׂוּיִם לַקִּירֹות וְעָב עֵץ אֶל־פְּנֵי הָאוּלָם מֵהַחוּץ׃

26 וְחַלֹּונִים אֲטֻמֹות וְתִמֹרִים מִפֹּו וּמִפֹּו אֶל־כִּתְפֹות הָאוּלָם וְצַלְעֹות הַבַּיִת וְהָעֻבִּים׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #4483

Study this Passage

  
/ 10837  
  

4483. 'Let us take their daughters to us as wives, and let us give our daughters to them' means a joining together. This is clear from what has been explained above in 4466, where similar words occur.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #4320

Study this Passage

  
/ 10837  
  

4320. The reason why the life which comes from the Lord alone seems with everyone to be intrinsically his own lies in the Lord's love or mercy towards the whole human race. That is to say, His will is to make that which is His every person's own and to confer eternal happiness on every person. It is well known that love imparts that which is its own to another, for it manifests itself within that other and causes itself to be present within him. What then must the situation be with Divine love? The reception by the evil also of the life which comes from the Lord is like objects in the world, all of which receive light from the sun and as a result colours, though each object receives these according to the form it takes. Objects which absorb the light and pervert it appear black or hideous, and yet they acquire their black and hideous appearance from the light of the sun. So too with the light or life with the evil which comes from the Lord, though this life is not really life but, as it is also called, spiritual death.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.