¹ חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃

² הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃

³ זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃

⁴ אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה׃

⁵ אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃

⁶ איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃

⁷ עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃

⁸ הלוא ביום ההוא נאם־יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃

⁹ וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל׃

¹⁰ מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃

¹¹ ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו [כ= שערו] [ק= שעריו] ועל־ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם׃

¹² ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה׃

¹³ אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו׃

¹⁴ ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה׃

¹⁵ כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃

¹⁶ כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃

¹⁷ ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃

¹⁸ והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה* שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃

¹⁹ וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד׃

²⁰ וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃

²¹ ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃

¹ קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל־צאצאיה׃

² כי קצף ליהוה על־כל־הגוים וחמה על־כל־צבאם החריםם נתנם לטבח׃

³ וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדםם׃

⁴ ונמקו כל־צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל־צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃

⁵ כי־רותה בשמים חרבי הנה על־אדום תרד ועל־עם חרמי למשפט׃

⁶ חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃

⁷ וירדו ראמים עםם ופרים עם־אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃

⁸ כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃

⁹ ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃

¹⁰ לילה ויוםם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃

¹¹ וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו־בה ונטה עליה קו־תהו ואבני־בהו׃

¹² חריה ואין־שם מלוכה יקראו וכל־שריה יהיו אפס׃

¹³ ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃

¹⁴ ופגשו ציים את־איים ושעיר על־רעהו יקרא אך־שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃

¹⁵ שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך־שם נקבצו דיות אשה רעותה׃

¹⁶ דרשו מעל־ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי־פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃

¹⁷ והוא־הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד־עולם יירשוה לדור ודור ישכנו־בה׃ ס