¹ הוי חשבי־און ופעלי רע על־משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש־לאל ידם׃

² וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃ ף

³ לכן כה אמר יהוה הנני חשב על־המשפחה הזאת רעה אשר לא־תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃

⁴ ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃

⁵ לכן לא־יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה׃

⁶ אל־תטפו יטיפון לא־יטפו לאלה לא יסג כלמות׃

⁷ האמור בית־יעקב הקצר רוח יהוה אם־אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך׃

⁸ ואתמול עמי לאויב יקוםם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃

⁹ נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃

¹⁰ קומו ולכו כי לא־זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃

¹¹ לו־איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃

¹² אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם׃

¹³ עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃ ף

¹ אללי לי כי הייתי כאספי־קיץ כעללת בציר אין־אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃

² אבד חסיד מן־הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את־אחיהו יצודו חרם׃

³ על־הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃

⁴ טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃

⁵ אל־תאמינו ברע אל־תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי־פיך׃

⁶ כי־בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃

⁷ ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃

⁸ אל־תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי־אשב בחשך יהוה אור לי׃ ס

⁹ זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃

¹⁰ ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃

¹¹ יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק־חק׃

¹² יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד־נהר וים מים והר ההר׃

¹³ והיתה הארץ לשממה על־ישביה מפרי מעלליהם׃ ס

¹⁴ רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃

¹⁵ כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃

¹⁶ יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על־פה אזניהם תחרשנה׃

¹⁷ ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל־יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃

¹⁸ מי־אל כמוך נשא עון ועבר על־פשע לשארית נחלתו לא־החזיק לעד אפו כי־חפץ חסד הוא׃

¹⁹ ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל־חטאותם׃

²⁰ תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר־נשבעת לאבתינו מימי קדם׃