The Bible

 

Bereshit 9

Study

   

1 ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃

2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל־דגי הים בידכם נתנו׃

3 כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃

4 אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃

5 ואך את־דםכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃

6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃

7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו־בה׃ ס

8 ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃

9 ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם׃

10 ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃

11 והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃

12 ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃

13 את־קשתי נתתי בעןן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃

14 והיה בענני עןן על־הארץ ונראתה הקשת בעןן׃

15 וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר׃

16 והיתה הקשת בעןן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃

17 ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃ ף

18 ויהיו בני־נח היצאים מן־התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃

19 שלשה אלה בני־נח ומאלה נפצה כל־הארץ׃

20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃

21 וישת מן־היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃*

22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני־אחיו בחוץ׃

23 ויקח שם ויפת את־השמלה וישימו* על־שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃

24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר־עשה־לו בנו הקטן׃

25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃

26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃

27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃

28 ויחי־נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃

29 ויהיו כל־ימי־נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #1055

Study this Passage

  
/ 10837  
  

1055. 'To remember the eternal covenant' means so that the Lord can be present with him within charity. This is clear from what has been stated and shown above about the meaning of a covenant, namely, that there is no other eternal covenant except love to the Lord and love towards the neighbour. This covenant is eternal because it lasts from eternity into eternity. The whole of heaven is founded on love, as indeed is the whole natural order, for in the natural order nothing whatever exists, possessing any union or conjunction, which does not trace its origin back to love, whether it be animate or inanimate. Indeed everything natural arises from what is spiritual, and what is spiritual does so from what is celestial, as stated above. Consequently love, or the semblance of it, is implanted in every single thing. Man is the only being with whom love does not reside but the contrary, for man has destroyed within himself the order of nature. But when he is able to be regenerated, that is, to be restored again to order and receive mutual love, then the covenant or conjunction by means of charity exists, which is the subject here.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.