The Bible

 

Bereshit 6

Study

   

1 ויהי כי־החל האדם לרב על־פני האדמה ובנות ילדו להם׃

2 ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃

3 ויאמר יהוה לא־ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃

4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ ף

5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל־יצר מחשבת לבו רק רע כל־היום׃

6 וינחם יהוה כי־עשה את־האדם בארץ ויתעצב אל־לבו׃

7 ויאמר יהוה אמחה את־האדם אשר־בראתי מעל פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃

8 ונח מצא חן בעיני יהוה׃ ף

9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח׃

10 ויולד נח שלשה בנים את־שם את־חם ואת־יפת׃

11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃

12 וירא אלהים את־הארץ והנה נשחתה כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־הארץ׃ ס

13 ויאמר אלהים לנח קץ כל־בשר בא לפני כי־מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את־הארץ׃

14 עשה לך תבת עצי־גפר קנים תעשה את־התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃

15 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃

16 צהר תעשה* לתבה ואל־אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃

17 ואני הנני מביא את־המבול מים על־הארץ לשחת כל־בשר אשר־בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר־בארץ יגוע׃

18 והקמתי את־בריתי אתך ובאת אל־התבה אתה ובניך ואשתך ונשי־בניך אתך׃

19 ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃

20 מהעוף למינהו ומן־הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃

21 ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃

22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהימ* כן עשה׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #683

Study this Passage

  
/ 10837  
  

683. As regards the repetition of “did” that it involves both [good and truth], it should be known that in the Word, especially in the Prophets, one thing is described in a twofold manner. Thus in Isaiah:

He passed through in peace, a way that He had not gone with his feet; who hath wrought and done it? (Isaiah 41:3-4),

where one expression relates to good, and the other to truth; or, one relates to what is of the will, and the other to what is of the understanding; that is to say, “he passed over in peace” involves what is of the will, and “away he had not gone with his feet” involves what is of the understanding; and it is the same with the words “wrought” and “done.” Thus the things that pertain to the will and to the understanding, or to love and faith, or what is the same, celestial and spiritual things, are so conjoined together in the Word that in each and every thing there is a likeness of a marriage, and a relation to the heavenly marriage. It is so here, in that the one word is repeated.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.