1
והאדם ידע את־חוה אשתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי איש את־יהוה׃
2
ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃
3
ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃
4
והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃
5
ואל־קין ואל־מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃
6
ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃
7
הלוא אם־תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל־בו׃
8
ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃
9
ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃
10
ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃
11
ועתה ארור אתה מן־האדמה אשר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃
12
כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃
13
ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשא׃
14
הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃
15
ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃
16
ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ־נוד קדמת־עדן׃
17
וידע קין את־אשתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃
18
ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושאל ומתושאל ילד את־למך׃
19
ויקח־לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃
20
ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃
21
ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפש כנור ועוגב׃
22
וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטש כל־חרש נחשת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃
23
ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃
24
כי שבעתים יקם־קין ולמך שבעים ושבעה׃
25
וידע אדם עוד את־אשתו ותלד בן ותקרא את־שמו שת כי שת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃
26
ולשת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ ף
