New Christian Bible Study

The Bible

 

Bereshit 29

Study

   

1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני־קדם׃

2 וירא והנה באר בשדה והנה־שם שלשה עדרי־צאן רבצים עליה כי מן־הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על־פי הבאר׃

3 ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה׃

4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

5 ויאמר להם הידעתם את־לבן בן־נחור ויאמרו ידענו׃

6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם־הצאן׃

7 ויאמר הן עוד היום גדול לא־עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

9 עודנו מדבר עםם ורחל באה עם־הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

10 ויהי כאשר ראה יעקב את־רחל בת־לבן אחי אמו ואת־צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את־האבן מעל פי הבאר וישק את־צאן לבן אחי אמו׃

11 וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך׃

12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן־רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

13 ויהי כשמע לבן את־שמע יעקב בן־אחתו וירץ לקראתו ויחבק־לו וינשק־לו ויביאהו אל־ביתו ויספר ללבן את כל־הדברים האלה׃

14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

15 ויאמר לבן ליעקב הכי־אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה־משכרתך׃

16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת־תאר ויפת מראה׃

18 ויאהב יעקב את־רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

19 ויאמר לבן טוב* תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

21 ויאמר יעקב אל־לבן הבה את־אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

22 ויאסף לבן את־כל־אנשי המקום ויעש משתה׃

23 ויהי בערב ויקח את־לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

24 ויתן לבן לה את־זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

25 ויהי בבקר והנה־הוא לאה ויאמר אל־לבן מה־זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

26 ויאמר לבן לא־יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם־את־זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע־שנים אחרות׃

28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן־לו את־רחל בתו לו לאשה׃

29 ויתן לבן לרחל בתו את־בלהה שפחתו לה לשפחה׃

30 ויבא גם אל־רחל ויאהב גם־את־רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע־שנים אחרות׃

31 וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה׃

32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־את־זה ותקרא שמו שמעון׃

34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי־ילדתי לו שלשה בנים על־כן קרא־שמו לוי׃

35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3855

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3855. That Leah was hated. That this signifies that the affection of external truth was not so dear because it was further from the Divine, is evident from the signification of “hated,” as being what is not dear; and from the representation of Leah, as being the affection of external truth (concerning which see above). That external truths are more remote from the Divine than internal truths, may be seen from the fact that external things come forth from internal ones; for external things are images and forms composed of myriads of internal things which appear as a one; and this being the nature of external things, they are further from the Divine; for the Divine is above the inmost, or in the highest. The Lord flows from the highest into the inmosts of man, and through these into his interiors, and through these again into his externals; thus He flows in mediately, and also immediately; and as the externals are further from the Divine, they are also on this account relatively without order, nor do they suffer themselves to be reduced to such order as do the internals. The case herein is the same as it is with seeds, which are more perfect within than without, being so perfect within as to enable them to produce a whole plant, or a whole tree, in its order, together with its leaves and fruits, the external forms of which may easily suffer injury from various causes, but not so much so the internal or inmost forms of the seeds, which are in a more interior and perfect nature. The case is the same with the internals and externals of man, and therefore when man is being regenerated, he is regenerated as to the rational before he is regenerated as to the natural (n. 3493); and the regeneration of the natural is both later and more difficult, because in it are many things which are not in order and are exposed to injuries from the body and the world; and this being the case, it is said that these things are “not so dear;” but insofar as they agree with internal things, and insofar as they conduce to the life and to the sight of the internal things that are within them, and also to man’s regeneration, so far they too are dear.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org