The Bible

 

Bereshit 26

Study

   

1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל־אבימלך מלך־פלשתים גררה׃

2 וירא אליו יהוה ויאמר אל־תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃

3 גור* בארץ הזאת ואהיה עמך ואברךך כי־לך ולזרעך אתן את־כל־הארצת האל והקמתי את־השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃

4 והרביתי את־זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל־הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

5 עקב אשר־שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃

6 וישב יצחק בגרר׃

7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן־יהרגני אנשי המקום על־רבקה כי־טובת מראה היא׃

8 ויהי כי ארכו־לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃

9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן־אמות עליה׃

10 ויאמר אבימלך מה־זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את־אשתך והבאת עלינו אשם׃

11 ויצו אבימלך את־כל־העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃

12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃

13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי־גדל מאד׃

14 ויהי־לו מקנה־צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃

15 וכל־הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃

16 ויאמר אבימלך אל־יצחק לך מעמנו כי־עצמת־ממנו* מאד׃

17 וילך משם יצחק ויחן בנחל־גרר וישב שם׃

18 וישב יצחק ויחפר את־בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר־קרא להן אביו׃

19 ויחפרו עבדי־יצחק בנחל וימצאו־שם באר מים חיים׃

20 ויריבו רעי גרר עם־רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם־הבאר עשק כי התעשקו עמו׃

21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם־עליה ויקרא שמה שטנה׃

22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי־עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃

23 ויעל משם באר שבע׃

24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל־תירא כי־אתך אנכי וברכתיך והרביתי את־זרעך בעבור אברהם עבדי׃

25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט־שם אהלו ויכרו־שם עבדי־יצחק באר׃

26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר־צבאו׃

27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃

28 ויאמרו ראו ראינו כי־היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃

29 אם־תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק־טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃

30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃

31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃

32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על־אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃

33 ויקרא אתה שבעה על־כן שם־העיר באר שבע עד היום הזה׃ ס

34 ויהי עשו בן־ארבעים שנה ויקח אשה את־יהודית בת־בארי החתי ואת־בשמת בת־אילן החתי׃

35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃ ס

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3454

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3454. Thou art now the blessed of Jehovah. That this signifies that it was from the Divine, is evident from the signification of “the blessed of Jehovah,” when said concerning the Lord-or what is the same, concerning the internal sense of the Word, for the Lord is the Word-as being Divine truth (see n. 3140), thus from the Divine; therefore that they had not done violence to, and would not do violence to the internal sense, because it was from the Divine. But to do violence to the internal sense is to deny those things which are the principal things of this sense, and which are the essential holy things of the Word; and these are, the Divine Human of the Lord, love to Him, and love toward the neighbor. These three are the principal things of the internal sense, and are the holy things of the Word; they are also the internal and holy things of all doctrinal things that are from the Word; and are likewise the internal and holy things of all worship; for in them is the Lord’s kingdom itself. A fourth is, that the Word, as to all things therein both in general and in particular, nay, as to the smallest point, is Divine; thus that the Lord is in the Word. This is also confessed and acknowledged by all who have doctrinal things from the Word; and yet at heart those deny it who acknowledge no other holiness in the Word than that which appears in the letter; for such can perceive nothing holy in the historicals, nor in the propheticals, except only a slight external something, from its being called holy; when yet it must be interiorly holy if it be Divine as to the smallest point.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.