The Bible

 

Bereshit 21

Study

   

1 ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃

3 ויקרא אברהם את־שם־בנו הנולד־לו אשר־ילדה־לו שרה יצחק׃

4 וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

5 ואברהם בן־מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃

7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו׃

8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את־יצחק׃

9 ותרא שרה את־בן־הגר המצרית אשר־ילדה לאברהם מצחק׃

10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה הזאת עם־בני עם־יצחק׃

11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

12 ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

13 וגם את־בן־האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

14 וישכם אברהם בבקר ויקח־לחם וחמת מים ויתן אל־הגר שם על־שכמה ואת־הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

15 ויכלו המים מן־החמת ותשלך את־הילד תחת אחד השיחם׃

16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל־אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את־קלה ותבך׃

17 וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃

18 קומי שאי את־הנער והחזיקי את־ידך בו כי־לגוי גדול אשימנו׃

19 ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃

20 ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

21 וישב במדבר פארן ותקח־לו אמו אשה מארץ מצרים׃ ף

22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃

23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃

24 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

25 והוכח אברהם את־אבימלך על־אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את־הדבר הזה וגם־אתה לא־הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

28 ויצב אברהם את־שבע כבשת הצאן לבדהן׃

29 ויאמר אבימלך אל־אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

30 ויאמר כי את־שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה־לי לעדה כי חפרתי את־הבאר הזאת׃

31 על־כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר־צבאו וישבו אל־ארץ פלשתים׃

33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃

34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #3466

Study this Passage

  
/ 10837  
  

3466. 'Therefore the name of the city is Beersheba' means the essential nature of the doctrine resulting from that conjunction. This is clear from the meaning of 'the name' as the essential nature, dealt with immediately above in 3465, and from the meaning of 'the city' as doctrine, dealt with in 420, 2449, 2712, 2943, 3216. Consequently Beersheba, which in the original language means 'the well of the oath', accordingly means doctrine concerning confirmed truth. That 'Beersheba' means doctrine, see 2723, 2858, 2859. In Chapter 21:30, 31 above it is said,

Because you will take the seven ewe-lambs from my hand, that there may be a witness for me that I dug this well. Therefore he called that place Beersheba, because there the two of them swore an oath.

'Beersheba' at that point meant the state and nature of the doctrine that came from the Divine and through which the conjunction was effected. And as the subject was the interior features of that Church it is said that 'that place' was called Beersheba, whereas here, the subject being the exterior features of that Church, it is said that 'the city' was so called. For in reference to its interior features the expression 'the place' - meaning its state, 2625, 2837, 3356, 3387 - is used; but in reference to its exterior features the expression 'the city', meaning doctrine, is used; for the state and the essential nature of doctrine are determined by the Church's interior qualities.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.