The Bible

 

Bereshit 2

Study

   

1 ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם׃

2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־מלאכתו אשר עשה׃

3 ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות׃ ף

4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃

5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃

6 ואד יעלה מן־הארץ והשקה את־כל־פני־האדמה׃

7 וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

8 ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר׃

9 ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃

10 ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃

11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשר־שם הזהב׃

12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃

13 ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש׃

14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃

15 ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה׃

16 ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃

17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

18 ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו׃

19 ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו׃

20 ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא־מצא עזר כנגדו׃

21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃

22 ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃

23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃

24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃

25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #139

Study this Passage

  
/ 10837  
  

139. In ancient times those who were guided as celestial people by the Lord were said 'to dwell alone', for the reason that evil forces, or evil spirits, were infesting them no longer. This was also represented in the Jewish Church by their dwelling alone after the nations had been driven out. For this reason several times in the Word the Lord's Church is described as 'alone', as in Jeremiah,

Rise up, go up against a nation at ease that dwells securely. It has no gates or bars; they dwell alone. Jeremiah 49:31.

In the prophecy of Moses,

Israel dwelt securely, alone. Deuteronomy 33:28.

And plainer still in Balaam's prophecy,

See, a people, it dwells alone, and is not reckoned among the nations. Numbers 23:9.

Here 'nations' stands for evils. These descendants of the Most Ancient Church did not wish to dwell alone; they did not wish to be a celestial man, that is, to be guided as a celestial man by the Lord, but to be among the nations, as also did the Jewish Church. And since this was what they desired it is said, 'It is not good that the man should be alone'. Indeed when this is what a person desires, he is already under the influence of evil, and his wish is granted.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.