The Bible

 

Bereshit 18

Study

   

1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח־האהל כחם היום׃

2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

3 ויאמר אדני אם־נא מצאתי חן בעיניך אל־נא תעבר מעל עבדך׃

4 יקח־נא מעט־מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

5 ואקחה פת־לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי־על־כן עברתם על־עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

6 וימהר אברהם האהלה אל־שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

7 ואל־הבקר רץ אברהם ויקח בן־בקר רך וטוב ויתן אל־הנער וימהר לעשות אתו׃

8 ויקח חמאה וחלב ובן־הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא־עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה־בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה־לי עדנה ואדני זקן׃

13 ויאמר יהוה אל־אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃

16 ויקמו משם האנשים וישקפו על־פני סדם ואברהם הלך עםם לשלחם׃

17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את־בניו ואת־ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על־אברהם את אשר־דבר עליו׃

20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי־רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

21 ארדה־נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם־לא אדעה׃

22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם־רשע׃

24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא־תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם־רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל־הארץ לא יעשה משפט׃

26 ויאמר יהוה אם־אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל־המקום בעבורם׃

27 ויען אברהם ויאמר הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדני ואנכי עפר ואפר׃

28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את־כל־העיר ויאמר לא אשחית אם־אמצא שם ארבעים וחמשה׃

29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

30 ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם־אמצא שם שלשים׃

31 ויאמר הנה־נא הואלתי לדבר אל־אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

32 ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אך־הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל־אברהם ואברהם שב למקמו׃

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #2170

Study this Passage

  
/ 10837  
  

2170. Verse 6. And Abraham hastened toward the tent unto Sarah, and said, Make ready quickly three measures of meal of fine flour, knead, and make cakes. “Abraham hastened toward the tent unto Sarah,” signifies the Lord’s rational good conjoined with His truth; “Abraham” is here the Lord in that state as to good; “Sarah,” as to truth; the “tent,” as to the holy of love: “and said,” signifies the state of perception relatively at that time; “make ready quickly three measures of meal of fine flour, knead, and make cakes,” signifies the celestial of His love in that state; “three” denotes what is holy; “meal of fine flour,” is the spiritual and the celestial of the rational which were then with the Lord; “cakes” denote the same when both are conjoined.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.