¹ וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל־אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי־הוציא יהוה את־ישראל ממצרים׃

² ויקח יתרו חתן משה את־צפרה אשת משה אחר שלוחיה׃

³ ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃

⁴ ושם האחד אליעזר כי־אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה׃

⁵ ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל־משה אל־המדבר אשר־הוא חנה שם הר האלהים׃

⁶ ויאמר אל־משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה׃

⁷ ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק־לו וישאלו איש־לרעהו לשלום ויבאו האהלה׃

⁸ ויספר משה לחתנו את כל־אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל־התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה׃

⁹ ויחד יתרו על כל־הטובה אשר־עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים׃

¹⁰ ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את־העם מתחת יד־מצרים׃

¹¹ עתה ידעתי כי־גדול יהוה מכל־האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃

¹² ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל־לחם עם־חתן משה לפני האלהים׃

¹³ ויהי ממחרת וישב משה לשפט את־העם ויעמד העם על־משה מן־הבקר עד־הערב׃

¹⁴ וירא חתן משה את כל־אשר־הוא עשה לעם ויאמר מה־הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל־העם נצב עליך מן־בקר עד־ערב׃

¹⁵ ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים׃

¹⁶ כי־יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את־חקי האלהים ואת־תורתיו׃

¹⁷ ויאמר חתן משה אליו לא־טוב הדבר אשר אתה עשה׃

¹⁸ נבל תבל גם־אתה גם־העם הזה אשר עמך כי־כבד ממך הדבר לא־תוכל עשהו לבדך׃

¹⁹ עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את־הדברים אל־האלהים׃

²⁰ והזהרתה אתהם את־החקים ואת־התורת והודעת להם את־הדרך ילכו בה ואת־המעשה אשר יעשון׃

²¹ ואתה תחזה מכל־העם אנשי־חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃

²² ושפטו את־העם בכל־עת והיה כל־הדבר הגדל יביאו אליך וכל־הדבר הקטן ישפטו־הם והקל מעליך ונשאו אתך׃

²³ אם את־הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל־העם הזה על־מקמו יבא בשלום׃

²⁴ וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר׃

²⁵ ויבחר משה אנשי־חיל מכל־ישראל ויתן אתם ראשים על־העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃

²⁶ ושפטו את־העם בכל־עת את־הדבר הקשה יביאון אל־משה וכל־הדבר הקטן ישפוטו הם׃

²⁷ וישלח משה את־חתנו וילך לו אל־ארצו׃ ף

¹ לא תשא שמע שוא אל־תשת ידך עם־רשע להית עד חמס׃ ס

² לא־תהיה אחרי־רבים לרעת ולא־תענה על־רב לנטת אחרי רבים להטת׃

³ ודל לא תהדר בריבו׃ ס

⁴ כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃ ס

⁵ כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃ ס

⁶ לא תטה משפט אבינך בריבו׃

⁷ מדבר־שקר תרחק ונקי וצדיק אל־תהרג כי לא־אצדיק רשע׃

⁸ ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃

⁹ וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את־נפש הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃

¹⁰ ושש שנים תזרע את־ארצך ואספת את־תבואתה׃

¹¹ והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן־תעשה לכרמך לזיתך׃

¹² ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן־אמתך והגר׃

¹³ ובכל אשר־אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על־פיך׃

¹⁴ שלש רגלים תחג לי בשנה׃

¹⁵ את־חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי־בו יצאת ממצרים ולא־יראו פני ריקם׃

¹⁶ וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את־מעשיך מן־השדה׃

¹⁷ שלש פעמים בשנה יראה כל־זכורך אל־פני האדן יהוה׃

¹⁸ לא־תזבח על־חמץ דם־זבחי ולא־ילין חלב־חגי עד־בקר׃

¹⁹ ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא־תבשל גדי בחלב אמו׃ ס

²⁰ הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל־המקום אשר הכנתי׃

²¹ השמר מפניו ושמע בקלו אל־תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃

²² כי אם־שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את־איביך וצרתי את־צרריך׃

²³ כי־ילך מלאכי לפניך והביאך אל־האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃

²⁴ לא־תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃

²⁵ ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את־לחמך ואת־מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃

²⁶ לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את־מספר ימיך אמלא׃

²⁷ את־אימתי אשלח לפניך והמתי את־כל־העם אשר תבא בהם ונתתי את־כל־איביך אליך ערף׃

²⁸ ושלחתי את־הצרעה לפניך וגרשה את־החוי את־הכנעני ואת־החתי מלפניך׃

²⁹ לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן־תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃

³⁰ מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את־הארץ׃

³¹ ושתי את־גבלך מים־סוף ועד־ים פלשתים וממדבר עד־הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃

³² לא־תכרת* להם ולאלהיהם ברית׃

³³ לא ישבו בארצך פן־יחטיאו אתך לי כי תעבד את־אלהיהם כי־יהיה לך למוקש׃ ף