New Christian Bible Study

The Bible

 

Daniyel 1

Study

1 בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך־יהודה בא נבוכדנאצר מלך־בבל ירושלם ויצר עליה׃

2 ויתן אדני בידו את־יהויקים מלך־יהודה ומקצת כלי בית־האלהים ויביאם ארץ־שנער בית אלהיו ואת־הכלים הביא בית אוצר אלהיו׃

3 ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן־הפרתמים׃

4 ילדים אשר אין־בהם כל־[כ= מאום] [ק= מום] וטובי מראה ומשכילים בכל־חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים׃

5 וימן להם המלך דבר־יום ביומו מפת־בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך׃

6 ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה׃

7 וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו׃

8 וישם דניאל על־לבו אשר לא־יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל׃

9 ויתן האלהים את־דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים׃

10 ויאמר שר הסריסים לדניאל ירא אני את־אדני המלך אשר מנה את־מאכלכם ואת־משתיכם אשר למה יראה את־פניכם זעפים מן־הילדים אשר כגילכם וחיבתם את־ראשי למלך׃

11 ויאמר דניאל אל־המלצר אשר מנה שר הסריסים על־דניאל חנניה מישאל ועזריה׃

12 נס־נא את־עבדיך ימים עשרה ויתנו־לנו מן־הזרעים ונאכלה ומים ונשתה׃

13 ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פתבג המלך וכאשר תראה עשה עם־עבדיך׃

14 וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה׃

15 ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן־כל־הילדים האכלים את פתבג המלך׃

16 ויהי המלצר נשא את־פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים׃

17 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל־ספר וחכמה ודניאל הבין בכל־חזון וחלמות׃

18 ולמקצת הימים אשר־אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר׃

19 וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך׃

20 וכל דבר חכמת בינה אשר־בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל־החרטמים האשפים אשר בכל־מלכותו׃

21 ויהי דניאל עד־שנת אחת לכורש המלך׃ ף

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #1837

Study this Passage

  
/ 10837  
  

1837. That 'as the sun was going down' means the period of time and the state just before the close is clear from the meaning of 'the sun'. In the internal sense 'the sun' means the Lord, and because of this means the celestial things of love and charity, consequently love and charity themselves, dealt with already in 30-38, and 1053. From this it is evident that 'the going down of the sun' is the last period of time in the Church, which is called the close, when charity does not exist any longer. The Lord's Church is also compared to the times of day, its earliest time being compared to sunrise, or dawn and morning, and its final period to sundown, or evening and the shadows that fall then; for there is indeed a similarity between the two. In like manner the Church is compared to the seasons of the year, its earliest time being compared to spring when everything is flowering, while the time next to the last is compared to autumn when everything starts to die off. Indeed, the Church is also compared to metals, its first time being called golden, its last that of iron and clay, as in Daniel 2:31-33. These considerations show what is meant by 'as the sun was going down', namely that the period of time and the state just before the close are meant, for the sun had not yet gone down. In what follows the subject is the state of the Church when the sun had gone down, at which point thick darkness descended, and a smoking furnace and a flaming torch passed between the pieces.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org