¹ ראיתי את־אדני נצב על־המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא־ינוס להם נס ולא־ימלט להם פליט׃

² אם־יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם־יעלו השמים משם אורידם׃

³ ואם־יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם־יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את־הנחש ונשכם׃

⁴ ואם־ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את־החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה׃

⁵ ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל־יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים׃

⁶ הבונה בשמים [כ= מעלותו] [ק= מעלותיו] ואגדתו על־ארץ יסדה הקרא למי־הים וישפכם על־פני הארץ יהוה שמו׃

⁷ הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם־יהוה הלוא את־ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר׃

⁸ הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את־בית יעקב נאם־יהוה׃

⁹ כי־הנה אנכי מצוה והנעותי בכל־הגוים את־בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא־יפול צרור ארץ׃

¹⁰ בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא־תגיש ותקדים בעדינו הרעה׃

¹¹ ביום ההוא אקים את־סכת דויד הנפלת וגדרתי את־פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם׃

¹² למען יירשו את־שארית אדום וכל־הגוים אשר־נקרא שמי עליהם נאם־יהוה עשה זאת׃ ף

¹³ הנה ימים באים נאם־יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל־הגבעות תתמוגגנה׃

¹⁴ ושבתי את־שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את־יינם ועשו גנות ואכלו את־פריהם׃

¹⁵ ונטעתים על־אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך׃

¹ ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃

² ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃

³ ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃

⁴ ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃

⁵ ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃

⁶ ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃

⁷ ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃

⁸ והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃

⁹ ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃

¹⁰ ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃

¹¹ אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃

¹² ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃

¹³ ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃

¹⁴ שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃

¹⁵ ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃

¹⁶ אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃

¹⁷ למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃

¹⁸ נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃

¹⁹ ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃

²⁰ רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃

²¹ כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃

²² וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃

²³ ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃

²⁴ יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃

²⁵ לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃

²⁶ אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃

²⁷ על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃

²⁸ כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃

²⁹ אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃

³⁰ וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃

³¹ ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃

³² ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃

³³ ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃

³⁴ וייטב בעיני סילא לשבת שם׃

³⁵ ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃

³⁶ ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃

³⁷ ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃

³⁸ אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃

³⁹ ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃

⁴⁰ ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃

⁴¹ ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃