Библијата

 

Eichah 3

Студија

   

1 אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

2 אותי נהג וילך חשך ולא־אור׃

3 אך בי ישב יהפך ידו כל־היום׃ ס

4 בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

5 בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

6 במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ ס

7 גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

8 גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

9 גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ ס

10 דב ארב הוא לי [כ= אריה] [ק= ארי] במסתרים׃

11 דרכי סורר ויפשחני שמני שםם׃

12 דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ ס

13 הביא בכליותי בני אשפתו׃

14 הייתי שחק* לכל־עמי נגינתם כל־היום׃

15 השביעני במרורים הרוני לענה׃ ס

16 ויגרס בחץץ שני הכפישני באפר׃

17 ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

18 ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ ס

19 זכר־עניי ומרודי לענה וראש׃

20 זכור תזכור [כ= ותשיח] [ק= ותשוח] עלי נפשי׃

21 זאת אשיב אל־לבי על־כן אוחיל׃ ס

22 חסדי יהוה כי לא־תמנו כי לא־כלו רחמיו׃

23 חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

24 חלקי יהוה אמרה נפשי על־כן אוחיל לו׃ ס

25 טוב יהוה לקווק לנפש תדרשנו׃

26 טוב ויחיל ודוםם לתשועת יהוה׃

27 טוב לגבר כי־ישא על בנעוריו׃ ס

28 ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

29 יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

30 יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ ס

31 כי לא יזנח לעולם אדני׃

32 כי אם־הוגה ורחם כרב [כ= חסדו] [ק= חסדיו]׃

33 כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש׃ ס

34 לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

35 להטות משפט־גבר נגד פני עליון׃

36 לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ ס

37 מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

38 מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

39 מה־יתאוןן אדם חי גבר על־[כ= חטאו] [ק= חטאיו]׃ ס

40 נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד־יהוה׃

41 נשא לבבנו אל־כפים אל־אל בשמים׃

42 נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ ס

43 סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

44 סכותה בעןן לך מעבור תפלה׃

45 סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ ס

46 פצו עלינו פיהם כל־איבינו׃

47 פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

48 פלגי־מים תרד עיני על־שבר בת־עמי׃ ס

49 עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

50 עד־ישקיף וירא יהוה משמים׃

51 עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ ס

52 צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

53 צמתו בבור חיי וידו־אבן בי׃

54 צפו־מים על־ראשי אמרתי נגזרתי׃ ס

55 קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

56 קולי שמעת אל־תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

57 קרבת ביום אקראך אמרת אל־תירא׃ ס

58 רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

59 ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

60 ראיתה כל־נקמתם כל־מחשבתם לי׃ ס

61 שמעת חרפתם יהוה כל־מחשבתם עלי׃

62 שפתי קמי והגיונם עלי כל־היום׃

63 שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ ס

64 תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

65 תתן להם מגנת־לב תאלתך להם׃

66 תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ ף

   

Библијата

 

Tehilim 39:10

Студија

       

10 נאלמתי לא אפתח־פי כי אתה עשית׃

Од делата на Сведенборг

 

Arcana Coelestia #3019

Проучи го овој пасус

  
/ 10837  
  

3019. 'Abraham said to his servant, the oldest of his house' means the ordering and influx of the Lord into His Natural, meant by 'the servant, the oldest of the house'. This is clear from the meaning of 'saying' here as commanding since it is a servant to whom Abraham's words are addressed; and since the subject is the re-arranging by the Divine of the things that exist in the natural man, ordering and influx are meant. For everything that is done in the natural or external man is an ordering by the rational or internal, and is effected by means of influx. The use of the expression 'the servant, the oldest of the house' to mean the natural, or the natural man, may be seen from the meaning of 'a servant' as that which is lower and serves what is higher, or what amounts to the same, that which is exterior and serves what is interior, see 2541, 2567. All things that belong to the natural man, as facts of every kind do, are nothing else than a body of servants, for they serve the rational by enabling it to be thoroughly fair in what it thinks and righteous in what it wills. That 'the oldest of the house' is the natural man becomes clear from what follows below.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.