Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Yechezchial 37

Lernen

   

1 היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃

2 והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃

3 ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃

4 ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃

5 כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃

6 ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃

7 ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃

8 וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃

9 ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃

10 והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃

11 ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

12 לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃

13 וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃

14 ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃

15 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

16 ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃

17 וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃

18 וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃

19 דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃

20 והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃

21 ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃

22 ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃

23 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

24 ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃

25 וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃

26 וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃

27 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

28 וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃

   

Die Bibel

 

Bereshit 2:7

Lernen

       

7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

Aus Swedenborgs Werken

 

The New Jerusalem and its Heavenly Teachings #6

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 325  
  

6. I need to explain briefly what "Jerusalem" means in the spiritual meaning of the Word. "Jerusalem" means the essential church, with a focus on its body of teaching. This is because there in the land of Canaan and nowhere else were the Temple and the altar, there and nowhere else were sacrifices offered and consequently was actual worship of God performed. That is why the three annual festivals 1 were held there, and every male in the whole land was obliged to attend. That is why Jerusalem now, spiritually understood, means the church in regard to its worship or to its body of teaching-which amounts to the same thing, because its worship is defined by its body of teaching and performed as that body of teaching prescribes.

The reason it says "the holy city, the New Jerusalem, coming down from God out of heaven" is that in the spiritual meaning of the Word "a city" means a body of teaching, and "a holy city" means a body of teaching based on divine truth. This is because divine truth is what the Word refers to as "holy. " It says "the New Jerusalem" for much the same reason that it refers to the earth as new. That is, as just noted [§5], "the earth" means the church and Jerusalem means that church in regard to its body of teaching. It is described as coming down from God out of heaven because all the divine truth that gives rise to a body of teaching comes down out of heaven from God.

It is obvious that "Jerusalem" does not mean a city (even though it looked like a city), because it says that its height was the same as its length and breadth, twelve thousand stadia (verse 16); that the measure of its wall, one hundred and forty-four cubits, was the measure of a human being, that is, of an angel (verse 17); that it was prepared as a bride adorned for her husband (verse 2); and that later "The angel said, ‘Come, I will show you the bride, the wife of the Lamb. ' And he showed me the holy city Jerusalem" (verses 9, 10). It is the church that is called the Lord's bride and wife in the Word, his "bride" before they have been joined together and his "wife" afterward-see Secrets of Heaven 3103, 3105, 3164, 3165, 3207, 7022, 9182.

Fußnoten:

1. The Festival of Unleavened Bread (Passover), the Festival of First Fruits (also known as the Festival of Harvest and the Festival of Weeks), and the Festival of Tabernacles (also known as the Festival of the Ingathering, Festival of the Booths, Sukkoth, Succoth, or Sukkot) were three major sacred holidays in the ancient Jewish calendar. For the biblical description of these events as originally instituted, see Exodus 23:14-17; 34:18-24; Leviticus 23:4-21, 33-43; Deuteronomy 16:1-17. For Swedenborg's explanation of their inner meaning, see Secrets of Heaven 9286-9287, 9294-9296. [JSR]

  
/ 325  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org