Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 32

Lernen

   

1 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃

2 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃

3 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃ ף

4 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃

5 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדכ* יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃

6 ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃

7 וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃

8 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃

9 ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃

10 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃

11 קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃

12 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃

13 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃

14 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃

15 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃

16 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃

17 ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃

18 ויצו את־הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃

19 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃

20 ויצו גם את־השני גם את־השלישי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשו במצאכם אתו׃

21 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני׃

22 ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃

23 ויקם בלילה הוא ויקח את־שתי נשיו ואת־שתי שפחתיו ואת־אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃

24 ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשר־לו׃

25 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃

26 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃

27 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם־ברכתני׃

28 ויאמר אליו מה־שמך ויאמר יעקב׃

29 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־אנשים ותוכל׃

30 וישאל יעקב ויאמר הגידה־נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃

31 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃

32 ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃

33 על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4291

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4291. In the internal historical sense, by he said unto him, What is thy name? And he said Jacob, is signified that they were the posterity of Jacob with their quality. This is evident from the signification of a “name,” as being quality (see n. 144, 145, 1754, 1896, 2009, 2724, 3006); and from the signification of “Jacob,” as being his posterity (see n. 4281).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #1754

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

1754. Aner, Eshcol, and Mamre. That these signify the things appertaining to them, is evident from what is said above in this chapter (at verse 13) concerning the same, namely, that by their names are signified the goods and truths from which the combat was waged, and not so much the angels themselves, for the angels are meant by “the lads,” and “the men,” as has been said. For the angels never have any name given them, but are distinguished in respect to their quality by goods and truths; and on this account nothing else is signified in the Word by a name but the essence and its quality (as before shown, n. 144, 145, 340). This may be seen also in Isaiah, where the Lord is spoken of:

His name shall be called Wonderful, Counselor, God, Hero, Father of eternity, Prince of Peace (Isaiah 9:6),

where by the “name” is meant of what quality He is, that is, that He is Wonderful, Counselor, God, a Hero, Father of eternity, Prince of Peace.

[2] In Jeremiah, where also the Lord is spoken of:

This is His name whereby they shall call Him, Jehovah our Righteousness (Jeremiah 23:5-6)

where it is plainly evident that the name is “Righteousness.” So too in Moses, where likewise the Lord is spoken of:

He will not bear your transgression, for My name is in the midst of Him (Exodus 23:21),

where also the “name” denotes the essence, as being Divine. So also in many other passages of the Word, where it is said that “they called on the name of Jehovah;” that “they should not take the name of Jehovah in vain;” and in the Lord’s Prayer, “Hallowed be Thy name.” The case is similar with the names of angels; and is so here with the names of Eshcol, Aner, and Mamre, who represent angels, in that these names signify the things appertaining to the angels.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org