¹ וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני־קדם׃

² וירא והנה באר בשדה והנה־שם שלשה עדרי־צאן רבצים עליה כי מן־הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על־פי הבאר׃

³ ונאספו־שמה כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקו את־הצאן והשיבו את־האבן על־פי הבאר למקמה׃

⁴ ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

⁵ ויאמר להם הידעתם את־לבן בן־נחור ויאמרו ידענו׃

⁶ ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם־הצאן׃

⁷ ויאמר הן עוד היום גדול לא־עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

⁸ ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל־העדרים וגללו את־האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

⁹ עודנו מדבר עםם ורחל באה עם־הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

¹⁰ ויהי כאשר ראה יעקב את־רחל בת־לבן אחי אמו ואת־צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את־האבן מעל פי הבאר וישק את־צאן לבן אחי אמו׃

¹¹ וישק יעקב לרחל וישא את־קלו ויבך׃

¹² ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן־רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

¹³ ויהי כשמע לבן את־שמע יעקב בן־אחתו וירץ לקראתו ויחבק־לו וינשק־לו ויביאהו אל־ביתו ויספר ללבן את כל־הדברים האלה׃

¹⁴ ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

¹⁵ ויאמר לבן ליעקב הכי־אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה־משכרתך׃

¹⁶ וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

¹⁷ ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת־תאר ויפת מראה׃

¹⁸ ויאהב יעקב את־רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

¹⁹ ויאמר לבן טוב* תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

²⁰ ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

²¹ ויאמר יעקב אל־לבן הבה את־אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

²² ויאסף לבן את־כל־אנשי המקום ויעש משתה׃

²³ ויהי בערב ויקח את־לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

²⁴ ויתן לבן לה את־זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

²⁵ ויהי בבקר והנה־הוא לאה ויאמר אל־לבן מה־זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

²⁶ ויאמר לבן לא־יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

²⁷ מלא שבע זאת ונתנה לך גם־את־זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע־שנים אחרות׃

²⁸ ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן־לו את־רחל בתו לו לאשה׃

²⁹ ויתן לבן לרחל בתו את־בלהה שפחתו לה לשפחה׃

³⁰ ויבא גם אל־רחל ויאהב גם־את־רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע־שנים אחרות׃

³¹ וירא יהוה כי־שנואה לאה ויפתח את־רחמה ורחל עקרה׃

³² ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי־ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

³³ ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי־שמע יהוה כי־שנואה אנכי ויתן־לי גם־את־זה ותקרא שמו שמעון׃

³⁴ ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי־ילדתי לו שלשה בנים על־כן קרא־שמו לוי׃

³⁵ ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את־יהוה על־כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

¹⁵ Laban said to Jacob, "Because you are my brother, should you therefore serve me for nothing? Tell me, what will your wages be?"

¹⁶ Laban had two daughters. The name of the elder was Leah, and the name of the younger was Rachel.

¹⁷ Leah's eyes were weak, but Rachel was beautiful in form and attractive.

¹⁸ Jacob loved Rachel. He said, "I will serve you seven years for Rachel, your younger daughter."

¹⁹ Laban said, "It is better that I give her to you, than that I should give her to another man. Stay with me."

²⁰ Jacob served seven years for Rachel. They seemed to him but a few days, for the love he had for her.

²¹ Jacob said to Laban, "Give me my wife, for my days are fulfilled, that I may go in to her."

²² Laban gathered together all the men of the place, and made a feast.

²³ It happened in the evening, that he took Leah his daughter, and brought her to him. He went in to her.

²⁴ Laban gave Zilpah his handmaid to his daughter Leah for a handmaid.

²⁵ It happened in the morning that, behold, it was Leah. He said to Laban, "What is this you have done to me? Didn't I serve with you for Rachel? Why then have you deceived me?"

²⁶ Laban said, "It is not done so in our place, to give the younger before the firstborn.

²⁷ Fulfill the week of this one, and we will give you the other also for the service which you will serve with me yet seven other years."

²⁸ Jacob did so, and fulfilled her week. He gave him Rachel his daughter as wife.

²⁹ Laban gave to Rachel his daughter Bilhah, his handmaid, to be her handmaid.

³⁰ He went in also to Rachel, and he loved also Rachel more than Leah, and served with him yet seven other years.

³¹ Yahweh saw that Leah was hated, and he opened her womb, but Rachel was barren.