Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 1

Lernen

1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃

2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על־פני תהום ורוח אלהים מרחפת על־פני המים׃

3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי־אור׃

4 וירא אלהים את־האור כי־טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃

5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד׃ ף

6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃

7 ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן׃

8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני׃ ף

9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל־מקום אחד ותראה היבשה ויהי־כן׃

10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי־טוב׃

11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו־בו על־הארץ ויהי־כן׃

12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה־פרי* אשר זרעו־בו למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

13 ויהי־ערב ויהי־בקר יום שלישי׃ ף

14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃

15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על־הארץ ויהי־כן׃

16 ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃

17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על־הארץ׃

18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי־טוב׃

19 ויהי־ערב ויהי־בקר יום רביעי׃ ף

20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעוףף על־הארץ על־פני רקיע השמים׃

21 ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל־עוף כנף למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את־המים בימים והעוף ירב בארץ׃

23 ויהי־ערב ויהי־בקר יום חמישי׃ ף

24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה ויהי־כן׃

25 ויעש אלהים את־חית הארץ למינה ואת־הבהמה למינה ואת כל־רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ׃

27 ויברא אלהים את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃

28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ׃

29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃

30 ולכל־חית הארץ ולכל־עוף השמים ולכל רומש על־הארץ אשר־בו נפש חיה את־כל־ירק עשב לאכלה ויהי־כן׃

31 וירא אלהים את־כל־אשר עשה והנה־טוב מאד ויהי־ערב ויהי־בקר יום הששי׃ ף

Aus Swedenborgs Werken

 

Apocalypse Explained #749

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 1232  
  

749. And by the word of their testimony.- That this signifies, and, by the confession and acknowledgment of the Divine in His Human, is clear from the signification of the word of testimony, as denoting the confession of the Lord, and the acknowledgment of the Divine in His Human (concerning which see above, n. 392, 635, 649). That this is the word of testimony is plain from the following passages in the Apocalypse:

The angel said unto John, "I am thy fellow-servant, and of thy brethren that have the testimony of Jesus: worship God, for the testimony of Jesus is the spirit of prophecy" (19:10).

And after the angel had thus spoken, a white horse appeared, and one sitting thereon, who was called "the Word of God," also "King of kings and Lord of lords" (verses 13, 16). From this it is evident that the word of their testimony signifies the confession and acknowledgment of the Divine in the Human of the Lord. Those who are in this acknowledgment are also in the acknowledgment that the Human of the Lord is Divine, for the Divine itself cannot dwell elsewhere than in what is Divine from itself. But because the learned among us cannot easily comprehend this, therefore in their thought they separate the Divine from the Human of the Lord, and place the Divine without or above it, nevertheless this is contrary to the Christian doctrine of the trinity, called the Athanasian or Nicene confession, which teaches that the Divine took to itself a Human, and that they are not two but a united Person, just as are soul and body.

  
/ 1232  
  

Translation by Isaiah Tansley. Many thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Die Bibel

 

Psalms 142:7

Lernen

       

7 Bring my soul out of prison, that I may give thanks to your name. The righteous will surround me, for you will be good to me. A Psalm by David.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org