¹ וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר אלהם׃

² דברו אל־בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל־הבהמה אשר על־הארץ׃

³ כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃

⁴ אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את־הגמל כי־מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃

⁵ ואת־השפן כי־מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃

⁶ ואת־הארנבת כי־מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃

⁷ ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא־יגר טמא הוא לכם׃

⁸ מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃

⁹ את־זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר־לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃

¹⁰ וכל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃

¹¹ ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת־נבלתם תשקצו׃

¹² כל אשר אין־לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃

¹³ ואת־אלה תשקצו מן־העוף לא יאכלו שקץ הם את־הנשר ואת־הפרס ואת העזניה׃

¹⁴ ואת־הדאה ואת־האיה למינה׃

¹⁵ את כל־ערב למינו׃

¹⁶ ואת בת היענה ואת־התחמס ואת־השחף ואת־הנץ למינהו׃

¹⁷ ואת־הכוס ואת־השלך ואת־הינשוף׃

¹⁸ ואת־התנשמת ואת־הקאת ואת־הרחם׃

¹⁹ ואת החסידה האנפה למינה ואת־הדוכיפת ואת־העטלף׃

²⁰ כל שרץ העוף ההלך על־ארבע שקץ הוא לכם׃ ס

²¹ אך את־זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על־ארבע אשר־[כ= לא] [ק= לו] כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על־הארץ׃

²² את־אלה מהם תאכלו את־הארבה* למינו ואת־הסלעם למינהו ואת־החרגל למינהו ואת־החגב למינהו׃

²³ וכל שרץ העוף אשר־לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃

²⁴ ולאלה תטמאו כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־הערב׃

²⁵ וכל־הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד־הערב׃

²⁶ לכל־הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל־הנגע בהם יטמא׃

²⁷ וכל הולך על־כפיו בכל־החיה ההלכת על־ארבע טמאים הם לכם כל־הנגע בנבלתם יטמא עד־הערב׃

²⁸ והנשא את־נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד־הערב טמאים המה לכם׃ ס

²⁹ וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על־הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃

³⁰ והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃

³¹ אלה הטמאים לכם בכל־השרץ כל־הנגע בהם במתם יטמא עד־הערב׃

³² וכל אשר־יפל־עליו מהם במתם יטמא מכל־כלי־עץ או בגד או־עור או שק כל־כלי אשר־יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד־הערב וטהר׃

³³ וכל־כלי־חרש אשר־יפל מהם אל־תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃

³⁴ מכל־האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל־משקה אשר ישתה בכל־כלי יטמא׃

³⁵ וכל אשר־יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃

³⁶ אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃

³⁷ וכי יפל מנבלתם על־כל־זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃

³⁸ וכי יתן־מים על־זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ ס

³⁹ וכי ימות מן־הבהמה אשר־היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד־הערב׃

⁴⁰ והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד־הערב והנשא את־נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד־הערב׃

⁴¹ וכל־השרץ השרץ על־הארץ שקץ הוא לא יאכל׃

⁴² כל הולך על־גחון וכל הולך על־ארבע עד כל־מרבה רגלים לכל־השרץ השרץ על־הארץ לא תאכלום כי־שקץ הם׃

⁴³ אל־תשקצו את־נפשתיכם בכל־השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃

⁴⁴ כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את־נפשתיכם בכל־השרץ הרמש על־הארץ׃

⁴⁵ כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃

⁴⁶ זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל־נפש השרצת על־הארץ׃

⁴⁷ להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ ף

¹ וידבר יהוה אל־משה לאמר׃

² דבר אל־כל־עדת בני־ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃

³ איש אמו ואביו תיראו ואת־שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

⁴ אל־תפנו אל־האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

⁵ וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

⁶ ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד־יום השלישי באש ישרף׃

⁷ ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

⁸ ואכליו עונו ישא כי־את־קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

⁹ ובקצרכם את־קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

¹⁰ וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

¹¹ לא תגנבו ולא־תכחשו ולא־תשקרו איש בעמיתו׃

¹² ולא־תשבעו בשמי לשקר וחללת את־שם אלהיך אני יהוה׃

¹³ לא־תעשק את־רעך ולא תגזל לא־תלין פעלת שכיר אתך עד־בקר׃

¹⁴ לא־תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

¹⁵ לא־תעשו עול במשפט לא־תשא פני־דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃

¹⁶ לא־תלך רכיל בעמיך לא תעמד על־דם רעך אני יהוה׃

¹⁷ לא־תשנא את־אחיך בלבבך הוכח תוכיח את־עמיתך ולא־תשא עליו חטא׃

¹⁸ לא־תקם ולא־תטר את־בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃

¹⁹ את־חקתי תשמרו בהמתך לא־תרביע כלאים שדך לא־תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃ ף

²⁰ ואיש כי־ישכב את־אשה שכבת־זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן־לה בקרת תהיה לא יומתו כי־לא חפשה׃

²¹ והביא את־אשמו ליהוה אל־פתח אהל מועד איל אשם׃

²² וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על־חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃ ף

²³ וכי־תבאו אל־הארץ ונטעתם כל־עץ מאכל וערלתם ערלתו את־פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃

²⁴ ובשנה הרביעת יהיה כל־פריו קדש הלולים ליהוה׃

²⁵ ובשנה החמישת תאכלו את־פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃

²⁶ לא תאכלו על־הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

²⁷ לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃

²⁸ ושרט לנפש* לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

²⁹ אל־תחלל את־בתך להזנותה ולא־תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃

³⁰ את־שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

³¹ אל־תפנו אל־האבת ואל־הידענים אל־תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

³² מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃ ף

³³ וכי־יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃

³⁴ כאזרח םכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי־גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

³⁵ לא־תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃

³⁶ מאזני צדק אבני־צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃

³⁷ ושמרתם את־כל־חקתי ואת־כל־משפטי ועשיתמ* אתם אני יהוה׃ ף