新キリスト教聖書研究

聖書

 

Daniyel 5

勉強

   

1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃

2 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃

5 בה־שעתה [כ= נפקו] [ק= נפקה] אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃

6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃

7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא [כ= כשדיא] [ק= כשדאי] וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ ס

8 אדין [כ= עללין] [ק= עלין] כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא [כ= ופשרא] [ק= ופשרה] להודעה למלכא׃

9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃

10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא [כ= עללת] [ק= עלת] ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו׃

11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרינ* הקימה אבוך מלכא׃

12 כל־קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ ף

13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל [כ= אנתה] [ק= אנת]־הוא דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד׃

14 ושמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃

15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה׃

16 ואנה שמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די־[כ= תוכל] [ק= תיכול*] פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן [כ= תוכל] [ק= תכול] כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ ף

17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃

18 [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה] מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃

19 ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו [כ= זאעין] [ק= זיעין] ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל׃

20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃

21 ומן־בני אנשא טריד ולבבה עם־חיותא [כ= שוי] [ק= שויו] ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה*] במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים [כ= עליה] [ק= עלה]׃

22 [כ= ואנתה] [ק= ואנת] ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל־קבל די כל־דנה ידעת׃

23 ועל מרא־שמיא התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו [כ= קדמיך] [ק= קדמך] [כ= ואנתה] [ק= ואנת] [כ= ורברבניך] [ק= ורברבנך] שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃

24 באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים׃

25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃

26 דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה׃

27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃

28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃

29 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא [כ= והמונכא] [ק= והמניכא] די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא׃

30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא [כ= כשדיא] [ק= כשדאה]׃ ף

   

聖書

 

התגלות 9:20

勉強

       

20 ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגפות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכסף ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃

スウェーデンボルグの著作から

 

Arcana Coelestia＃4316

この節の研究

  
/ 10837に移動  
  

4316. In the internal historical sense 'even to this day' means that their nature was perpetually so. This is clear from the meaning of 'even to this day', when used in the Word, as that which is perpetual, dealt with in 2838. The fact that the nature of those descendants was such from earliest times becomes clear from Jacob's sons themselves - from Reuben, in that he lay with Bilhah, his father's concubine, Genesis 35:22; from Simeon and Levi, in that they killed Hamor and Shechem and all the men of their city [Genesis 34:25-26]; and from the remaining sons, in that these came on the slain and destroyed the city, Genesis 34:27-29. Because of all this Jacob, who by then was Israel, spoke of them in the following manner before he died: Of Reuben he said,

You shall not be a superior one, for you went up to your father's bed; then you made yourself unworthy. He went up to my couch. Genesis 49:3-4.

And of Simeon and Levi he said,

Into their secret place let my soul not come; with their congregation let not my glory be united; for in their anger they killed a man, and deliberately hamstrung an ox. Cursed be their anger, for it is fierce, and their fury, for it is severe. I will divide them within Jacob, and will scatter them within Israel. Genesis 49:5-7.

[2] What Judah was like becomes additionally clear from his marriage to a Canaanite, Genesis 38:1-2, which was nevertheless contrary to what had been commanded, as may be seen from Abraham's words addressed to the servant who was sent to betroth Rebekah to Isaac his son, Genesis 24:3, 6, and from many places in the Word. A third of that nation belonged to this lineage, that is to say, a third descended from his son Shelah who was born from a Canaanite mother, Genesis 38:11; 46:12. See Numbers 26:20; and 1 Chronicles 4:21-22. Further evidence of what these and the rest of Jacob's sons were like lies in the unspeakable crime which they committed against Joseph, Genesis 37:18-end. What their descendants in Egypt were like is evident from the details which are recorded about them when they were in the desert, where they were rebellious on so many occasions, and after that in the land of Canaan where they became idolaters on so many occasions; and lastly what they were like in the Lord's time is shown just above, in 4314. And what they are like today is well known - they are opposed to the Lord, opposed to the things that constitute the Church, and opposed to charity towards the neighbour, being opposed even to one another. These considerations show that the nature of that nation has been such perpetually. Let no one therefore assume any longer that any Church has existed among them, only that which is a representative of the Church. Still less should anyone assume that they have been chosen in preference to others.

  
/ 10837に移動  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org