Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 34

Lernen

   

1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃

2 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃

3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃

4 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃

5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃

6 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃

7 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃

8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃

9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃

10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃

11 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃

12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃

13 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃

14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃

15 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃

16 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃

17 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃

18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃

19 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃

20 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃

21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃

22 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃

23 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃

24 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃

25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃

26 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃

27 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃

28 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃

29 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃

30 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃

31 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4438

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4438. Verses 5-7. And Jacob heard that he had defiled Dinah his daughter; and his sons were with his acquisition in the field; and Jacob was silent until they came. And Hamor the father of Shechem went out unto Jacob to speak with him. And the sons of Jacob came from the field as they heard it, and the men were grieved, and they were very angry, because he had wrought folly in Israel, in lying with Jacob’s daughter, and so it ought not to be done. “And Jacob heard that he had defiled Dinah his daughter,” signifies a conjunction not legitimate (“Jacob” here is the external Ancient Church); “and his sons were with his acquisition in the field,” signifies his descendants—that they were in their religiosity; “and Jacob was silent until they came,” signifies a consultation from the truths of faith that belonged to him and his descendants; “and Hamor the father of Shechem went out unto Jacob to speak with him,” signifies a consultation about the truth of that church; “and the sons of Jacob came from the field,” signifies that they consulted from their religiosity; “and the men were grieved, and they were very angry,” signifies that they were in evil against the truth of the Church among the Ancients; “because he had wrought folly in Israel, in lying with Jacob’s daughter, and so it ought not to be done,” signifies a conjunction that was unlawful in their eyes, because contrary to the truth which they had.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org