Die Bibel

 

Bereshit 34

Lernen

   

1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃

2 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃

3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃

4 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃

5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃

6 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃

7 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃

8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃

9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃

10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃

11 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃

12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃

13 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃

14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃

15 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃

16 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃

17 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃

18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃

19 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃

20 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃

21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃

22 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃

23 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃

24 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃

25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃

26 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃

27 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃

28 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃

29 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃

30 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃

31 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #640

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

640. That 'planks of gopher' means lusts, and that 'rooms' means the two parts of this man - that of the will and that of the understanding - nobody as yet knows. Neither can anyone see in what way they possess such meanings unless it is stated beforehand what the situation was with that Church. As stated quite often, it was from love that the Most Ancient Church knew anything that was a matter of faith, or what amounts to the same, it was from a will for good that it possessed its understanding of truth. But their descendants by heredity also derived a condition in which evil desires belonging to the will prevailed with them, desires in which they also immersed doctrinal matters concerning faith, and as a consequence became the Nephilim. When therefore the Lord foresaw that mankind would perish eternally if it continued in such a condition, He made provision for the will part to be separated from the understanding part, and for man to be formed, not as he had been formed previously by a will for good, but by having charity conferred on him through the understanding of truth, such charity looking very much like the will for good. This new Church called Noah came to be of such a nature, and so was of an entirely different disposition from the Most Ancient Church. In addition to this Church others also existed at that time, such as the one called Enosh dealt with already at Chapter 4:25, 26, and others again of which no such mention or description has come down to us. Only the Church of Noah is described here because it was altogether different in disposition from the Most Ancient Church.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.