Die Bibel

 

Bereshit 29

Lernen

   

1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4029

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4029. And it came to pass in every growing warm of the flock that came together first. That this signifies those things which were spontaneous, is evident from the signification of “growing warm,” as being the ardor of affection and its effect (n. 4018, 4019); from the signification of “flock,” as being truth and good (concerning which also above); and from the signification of “those that came together first,” as being things spontaneous. That “those that came together first” signify things spontaneous, is evident from the connection of things in the internal sense, and also from the fact that whatever is from affection is spontaneous, especially that which is from the ardor of affection, which is signified by “growing warm,” for which reason their growing warm is spoken of twice in this verse; and also from the derivation of the word in the original language, as meaning conjunction by the inmost of love. Moreover the conjunction of truth and good in the natural is here treated of, which is not effected except by what is spontaneous, that is, in freedom. This shows that “in every growing warm of the flock of those that came together first,” or “in every growing warm of those of the flock that came together first,” signifies truths and goods which are spontaneous or from freedom, or what is the same, those which are from the utmost affection. (That everything which is of love or affection is free, see n. 2870; also that all conjunction of truth and good takes place in freedom, and that there is no conjunction in what is compulsory, n. 2875, 3145, 3146, 3158; and therefore all reformation and regeneration are effected by means of freedom, n. 1937, 1947, 2876-2881; if this could be effected by means of what is compulsory, all would be saved, n. 2881)

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.