¹ וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃

² וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃

³ ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃

⁴ יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃

⁵ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃

⁶ וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃

⁷ ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃

⁸ ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃

⁹ ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃

¹⁰ ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃

¹¹ ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃

¹² ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃

¹³ ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃

¹⁴ היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃

¹⁵ ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃

¹⁶ ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃

¹⁷ ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃

¹⁸ ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃

¹⁹ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃

²⁰ ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃

²¹ ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃

²² ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃

²³ ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃

²⁴ אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃

²⁵ חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃

²⁶ ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃

²⁷ ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃

²⁸ אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃

²⁹ ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃

³⁰ ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃

³¹ ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃

³² ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃

³³ וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃

¹ ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

² ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

³ הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

⁴ הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

⁵ הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

⁶ וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

⁷ ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

⁸ הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

⁹ אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

¹⁰ ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

¹¹ וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

¹² ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

¹³ ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

¹⁴ ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

¹⁵ ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

¹⁶ ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

¹⁷ ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

¹⁸ ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

¹⁹ אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

²⁰ ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

²¹ ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

²² ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

²³ ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

²⁴ ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

²⁵ ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

²⁶ ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

²⁷ ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

²⁸ ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

²⁹ ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

³⁰ ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

³¹ והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

³² כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

³³ ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

³⁴ כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃